הנגשת אתרים פרטים- ללא דחיות נוספות

מדריך בגלקסיה

עידו מיכאל, מנכ"ל סייג' 1,346
הנגשת אתרים פרטים- ללא דחיות נוספות

ביולי 2015 פסק שופט בית המשפט לתביעות קטנות כבוד השופט רמי יחימוביץ כי חברת תעופה שלא בצעה גילוי נאות מספק התנהלותה משולה לפרסום תוכניות הריסות בניין במרתף חשוך בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט "זהירות נמר". השופט ייחס את את הקרדיט לתיאור למדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דאגלס אדמס. פסק דין זה מצוטט לא אחת על ידי המועצה לצרכנות הישראלית בהסבירה את החובה והצורך בגילוי נאות וראוי. עושה רושם שהתפיסה הזו היא גם סימן הדרך בנוגע להנגשת אתרי אינטרנט פרטיים לבעלי מוגבלויות.
 
בישראל ככל הנראה למעלה ממליון וחצי איש מוגדרים ככאלו שהם אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים. חלקם לקויי ראייה, חלקם לקויי שמיעה, חלקם בעלי מגבלות מוטוריות בידיהם וכדומה. חלק מכריע מהם פעיל במסגרת חיי החברה והמסחר בישראל. מטרת חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות היא להגן על זכויותיהם של אלו מהם המעוניינים להשתתף בחיי החברה והמסחר יחד עם כולנו, אין חולק כנראה שהמטרה ראויה מאין כמותה. בחיי היום יום קיימים מכשולים רבים המונעים מאנשים עם מוגבלות להגיע ולהשתתף בפעילויות שונות כמו כל אדם אחר. תהליך המחייב נגישות ציבורית הינה הדרך להתגבר על מכשולים ומחסומים אלה. עם המעבר לסביבה עסקית וירטואלית גם התהליך המחייב נגישות ציבורית לבעלי קשיים שונים קיבל דחיפה חוקית.
 
תקנות נגישות אתרים לאנשים בעלי מוגבלויות אמורות היו להיות בעלות תוקף ב-25.10.2013 והן חוקקו מכוח חוק לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות משנת 1998. בשל קשיים שונים נדחה יישומן המעשי של אכיפת התקנות עד אוקטובר 2017.  אבל כמו בסרט חזרה לעתיד – גם התאריך החדש הגיע. בשונה מהסרט שבו הטכנולוגיה בפועל לא מדביקה את החלום. באוקוטובר השנה אתרי אינטרנט מפרופיל מסויים יצטרכו לשדרג  את הטכנולוגיה. הפעם ללא דחיה נוספת. אוקטובר 2017– סופי!
 
באופן גס – כל מי שמספק "שירות ציבורי" או "מידע על אודות שירות ציבורי" באמצעות האינטרנט לכלל הציבור חייב לספק גם התאמת נגישות לשירות או למידע כך שלבעלי מוגבלויות תהיה יכולת להשתמש בשירותים ומידע אלו.
 
ברור מאליו שתקנות הנגישות חלות בהכרח על אתרי אינטרנט של רשויות ציבוריות, כמו גם על רשויות דמוי-ציבוריות (דוגמת רשות הנמלים והרכבות, חברת החשמל, תאגידי המים וכדומה).
 
אבל גם חברות פרטיות שעונות על מספר תנאים מחוייבות בהפיכת האתרים שלהן לכאלו המאפשרים שימוש ראוי לבעלי מוגבלות. מבין תנאים אלו:

  • שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי.
  • שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו הכולל: שירות בריאות; שירות בידור; שירות חינוך, השכלה או פנאי; שירות רווחה; שירות ספורט; שירות תיירות; שירותי תחבורה ציבורית שונים; שירות תרבות; שירות הארחה; שירות מסחר; שירות דת; שירות אנרגיה; שירות בזק; שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי. כלומר, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק, אפליקציות סלולאריות ודומיהם אשר מספקים לציבור שירותים או מידע ביחס לשירותים הנמנים על האמור לעיל – נכללים בגדר התקנות וכפופים לחובה לבצע התאמות נגישות בשירות ובאתר.

פטור מהנגשה:

קיימים פטורים מהנגשה עם זאת רשימת תנאי הפטור מסוייגת מאוד וקשה לאשרה מראש. מבין אלו עשויים להיות רלוונטיים מקרים שבהם ה"נטל כבד מדי". כלומר כאשר התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בחלק מתנאים מסויימים כגון:

  • סוג השירות או המקום;
  • היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
  • טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
  • קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
  • קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;
  • היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה.

 
החוק הישראלי איננו חריג הוא חלק מהמגמה העולמית של הנגשת שירותים לבעלי מוגבלויות. בין אם שירותים פיזיים כגון גישה לחנות או למקומות בתוכה ובין אם כגישה לשירותים דיגיטליים כדוגמת אתר האינטרנט או מסמכים. עוד כ-5 מדינות מחייבות כיום נגישות אתרים הן למגזר הפרטי והן למגזר הציבורי. בין מדינות אלו נמנות אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום קוריאה, ואנגליה. בנוסף למדינות אלו עוד כ-26 מדינות בעולם מחייבות הנגשת אתרים ציבוריים – עיריות ממשלות וגופים המספקים שירות. בין מדינות אלו ניתן למצוא את: גרמניה, ארה"ב, הפיליפינים יפן ועוד. ניתן רק לצפות שהמגמה תתגבר ותתרחב.
 
נגישות אתרים מתחלקת לשלוש רמות, A, AA, AAA. כמובן ש 3A הינה הדרגה הגבוהה ביותר של נגישות הכוללת בתוכה סעיפים כגון:

  • אין להשתמש בקטעי אודיו המשמשים כרקע אומנותי לתוכן האתר.
  • ווידאו המוקלט מראש יהיה בעל תרגום לשפת הסימנים.

 

כיצד ניתן להנגיש בצורה מהירה?

  • הוספת הצהרת נגישות המפרטת את השינויים באתר.
  • בדיקה שכל הקישורים באתר מודגשים כראוי.
  • הגדלת\הקטנת הטקסט באתר מבלי לשנות את עיצוב האתר.
  • מעבר על תכנים, וביצוע ווידוא שיכתבו בפשטות לקריאה והבנה.
  • שינוי צבעי האתר ע"פ דרישה.
  • עיצוב האתר כך שניגודיות הצבעים תקל קריאה של לקויי ראייה.
  • מפת אתר ומעברים לוגיים נכונים בין חלקי האתר.
  • חשוב מאוד לא לשכוח טפסים ולהשתמש בתגיות (Labels)  בשדות טפסים, החיפוש ובכפתורים (כגון הירשם, שלח וכו'),  עיוור לא ידע כיצד למלא ולתפעל טופס שלא עבר התאמה שכזו.
  • שימוש בתכנים בכותרות ע"פ כתיבה תקנית (כותרות של H6 – H1)
  • לכל תמונה יש לכלול תיאור טקסטואלי המתאר את התמונה – בשפת בוני האתרים "ALT" - ללא טקסט זה בתמונות לא יוכל הגולש העיוור לדעת מה בתמונה.
  • שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון קוראי מסך לעיוורים.
  • ניווט מקלדת באתר והגעה לאזורים העיקריים של האתר.
  • אלו רק חלק קטן מהדרישות ויש לפעול ע"פ הנחיות תו התקן הישראלי 5568 להנגשת אתרי אינטרנט ודרישות הWCAG 2.0.

 

אנו בתהליך מאוד מהיר עומדים בכ-70% מדרישות אלו.

  • תפריט הנגישות מאפשר עדכון מהיר ללא נגיעה בקוד הקיים עבור אתרי אינטרנט ואפליקציות אינטרנט.
  • התפריט מספק פתרונות מהירים מאוד לנגישות האתר בהתאם לתקן הישראלי והבין לאומי.
  • בתוכנה המוצעת הושקעו מאמצים רבים בכדי להקל ולהטיב את חווית השימוש עבור המשתמשים מתוך המחשבה והאמונה כי לכל אדם מגיעה הזכות לחיות בכבוד ושוויון.

 

סיבות נוספות להנגשת אתרים:

  1. הגדלת כמות הגולשים באתר.
  2. עמידה בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות המחייבות. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות נגישות לשירות סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט)
  3. חלק מאחריות חברתית.      
  4. שיפור חשיפת אתר האינטרנט במנועי החיפוש.

 

ניתן למצוא הנחיות ומידע נוסף בקישורים:

בשפה העברית        הנחיות לנגישות תכנים באינטרנט WCAG 2.0
 
בשפה האנגלית       Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0
 
תקן ישראלי 5568   קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט
 

ענישה האפשרית על אי הנגשה

בשל הדחיה ביישום לאוקטובר 2017 עדיין לא קיימים תקדימים כתביעות בפועל. עם זאת ישנם מספר קריטריונים לסוגי הענישה האפשריים:

  • אכיפה אזרחית - אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע את החייבים בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי אף ללא צורך בהוכחת נזק, במקרים המתאימים. נכון לחודש דצמבר 2014, גובה הפיצוי הוא כ-62,000 ₪ (גובה הפיצוי עמד בשנת 2005 על 50,000 ₪ והוא צמוד למדד).
  • הנציבות מוסמכת להגיש תביעה אזרחית בשמה או בשמו של האדם. במקביל רשאי אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת חובות הנגישות.
  • גופים נוספים - בנוסף לסמכויות של נציבות השוויון, גם לרגולטורים אחרים יש סמכות לאכוף את הוראות הנגישות הרלבנטיות. לדוגמה, משרד התקשורת אוכף את הוראות הנגישות לפי תקנות נגישות בזק, והרשות המקומית אוכפת הפרות של הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

 

תאריכים וזמנים חשובים:

תאריכי הנגשת האתר מתייחסים לתאריך בו האתר עלה לרשת:

  • אתר קיים יונגש עד ליום ה - 26 באוקטובר 2017.
  • כל תוספת לאתר הקיים לאחר ה - 25 באוקטובר 2015  התוספת חייבת להיות נגישה במועד ההוספה.
  • אתר חדש - נדרש להיות נגיש החל מה - 25 לאוקטובר 2015. 
  • אתר קיים אשר הונגש לרמה A עד ה - 25 באוקטובר 2014, פטור מהנגשה לרמה AA , הקלה זו אינה תקפה לאתרים ציבוריים.

** סייג' הינה חברה המנגישה אתרים לבעלי מוגבלויות במהירות ללא נגיעה בקוד הקיים.