בתקופה האחרונה ניכרת מגמה ברורה של חלק מהרשויות המקומיות להעלאת נטל הארנונה המושת על המגזר העסקי בכלל,
תוך התמקדות פרטנית בחברות היי-טק, בתי תוכנה וחברות ביו-פרמצבטיות. חלק מהעיריות הקימו מחלקות שכל עיסוקן
הוא הכבדת נטל מס הארנונה על מגזר ההיי-טק. במסגרת זו, רשויות מקומיות עורכות ביקורות בנכסים בהם פועלות חברות
היי-טק, חממות ומרכזי מחקר ופיתוח. זאת, במטרה לסווג מחדש את הפעילות המתבצעת בהם באופן שיעלה את חיוב
הארנונה השנתי. כפועל יוצא מכך, דמי הארנונה המושתים בגין הנכסים עשויים להתייקר בעשרות אלפי שקלים לשנה
(תלוי כמובן בגדול הנכס), ולעתים אף להכפיל את עצמם ביחס לשנת הכספים הקודמת.
כך למשל, עיריית תל אביב תגבה מבתי תוכנה דמי ארנונה בשיעור של כ-193.35 ₪ למ"ר בשנת 2025. אולם, לאחרונה
הודיעה העירייה לחלק מבתי התוכנה הפועלים בשטחה, כי בעקבות ביקורות שערכה בנכסיהם, מצאה לנכון לשלול מהם
את הסיווג של בתי תוכנה, ולסווג את אופי הפעילות המתבצעת בהם לפי סיווג יקר יחסית של משרדים, שיעמוד על סך של
בין 302 ₪ ל-442 ₪ למ"ר לשנה בשנת 2025. זאת, בהתאם לאזור בו מצוי בית התוכנה. מגמה זו צוברת תאוצה בעיריות רבות.
בית תוכנה אשר יבקש להשיג על שומת ארנונה שקיבל מעיריית תל אביב בניסיון לבטל את רוע הגזירה, יידרש למלא שאלון
שיישלח אליו על ידי העירייה, במסגרתו יהיה עליו למסור לעירייה מסמכים ולהמציא לה נתונים על אופי פעילותו, לרבות תיאור
של המוצרים והשירותים הניתנים על ידו, מידע אודות לקוחות ומשתמשי קצה של התוכנה, מידע אודות חברת אם, דרכי השיווק
וההפצה שלו ומקורות ההכנסה שלו. מדובר בדרישה מכבידה ביותר, כאשר חלק מהנתונים המבוקשים על ידי העירייה אינם
רלוונטיים כלל ועקר לשאלת סיווג הנכס לצרכי ארנונה. מעבר לכך, המידע הרב אותו דורשת העירייה מבתי התוכנה עשוי לכלול
סודות מסחריים, שהשמירה עליהם חיונית לצורך תפקוד ופיתוח של בתי התוכנה. מילוי השאלון דורש היכרות עם דיני הארנונה
ועם ההוראות הרלוונטיות לבתי תוכנה בצו הארנונה של עיריית תל אביב.
רעה חולה נוספת היא השוני הקיים בהגדרת המונח "בית תוכנה" לצרכי ארנונה ברשויות המקומיות השונות. כך למשל, הגדרת
"בית תוכנה" אליבא דה עיריית פתח תקווה או עיריית רמת גן היא מחמירה יותר מהגדרת "בית תוכנה" אליבא דה עיריית תל אביב.
כלומר, בית תוכנה תל אביבי עלול לגלות, כי אינו נחשב עוד כבית תוכנה (לצרכי ארנונה) לאחר שיעתיק את מקום עסקו לפתח תקווה
או לרמת גן. זאת, למרות שלא שינה במאומה את אופי הפעילות שלו, והוא ממשיך לעסוק בייצור תוכנה.
לא מדובר בעניין סמאנטי גרידא, אלא בבעיה קשה, אשר עלולה לגרור העלאה ניכרת בחשבון הארנונה. כך למשל, בשנים האחרונות
ניכרת מגמה של חברות היי-טק ובתי תוכנה המעתיקים את פעילותם מתל אביב אל אזורי מסחר ותעשייה מחוץ לתל אביב, למשל
בפתח תקווה. זאת, במטרה לחסוך בדמי שכירות. בית תוכנה כאמור עשוי לצאת מתוך נקודת הנחה, כאילו שיעור הארנונה שיושת
עליו לא צפוי להשתנות, שכן תעריף הארנונה לבתי תוכנה בפתח תקווה זהה לתעריף בתל אביב, שיעמוד על סך של כ-193.35 ₪ למ"ר
בשנת 2025. אולם, רק לאחר שיעתיק את מקום עסקו לפתח תקווה הוא עלול לגלות, כי עיריית פתח תקווה מסרבת להכיר בו כבית
תוכנה לצרכי ארנונה בשל ההגדרות המחמירות שקבעה לעניין זה. במצב זה, חלק ניכר מתוך החיסכון שיצמח לבית התוכנה בשל
הפחתת דמי השכירות עלול לרדת לטמיון בשל הצורך לשאת בארנונה בשיעור גבוה יותר.
אולם, אַל יֵיאוש. ניתן גם ניתן להפחית שומות ארנונה לחברות היי-טק, תעשיות עתירות ידע, בתי תוכנה וחברות פרמצבטיקה,
הן בתל אביב והן בערים אחרות. הפחתה כאמור עשויה להביא לידי חיסכון מידי של מאות אלפי ש"ח בארנונה. בשנים האחרונות
חסכתי מיליוני ש"ח בגין שומות ארנונה שנשלחו לבתי תוכנה, חברות פרמצבטיקה, חממות ומרכזי מו"פ.
חברות היי-טק צריכות לעקוב אחר שומות הארנונה שהן מקבלות מהרשויות המקומיות, ולוודא כי הן נהנות מסיווג ארנונה זול
יחסית התואם פעילות של תעשייה עתירת ידע. מי שלא עושה כן, עלול לשלם ביוקר.
עו"ד אסף אורן הוא מומחה בהפחתת אגרות, היטלי פיתוח ושומות ארנונה.
לקוחות קבוצת גוברמן המחזיקים בחברות היי-טק, בתי תוכנה, חממות ומרכזי מו"פ זכאים ליהנות מבדיקת פוטנציאל החיסכון
בארנונה ללא התחייבות וללא תשלום. לצורך בדיקה כאמור ניתן לפנות לעו"ד אסף אורן בדוא"ל: Asaf@OrenLaw.co.il