כך תמנעו פגיעה בזכויות העובדות במהלך חופשת לידה

על מנת למנוע פגיעה בזכויות העובדת במקרה בו המעסיק אינו ממשיך צבירת חופשה במהלך חופשת הלידה יש צורך בבדיקה בתום השנה לזכאות סך ימי חופשה השנתית המגיעים לעובדת.

בעת יציאת עובדת לחופשת לידה אין חובת מעסיק לצבור חופשה שנתית , חישוב סך ימי חופשה שנתית המגיעים לעובדת באותה השנה ייקבע בהתאם לסך ימי העבודה אשר עבדה בפועל בצירוף ימי עבודה ששולמו בגין חלף שכר כגון : ימי מחלה וימי חג  (תשלום בגין ימי חופשה צבורים לא יצטרפו לחישוב).

לכמה ימי חופשה זכאית העובדת על-פי חוק?

לשון החוק:

חוק חופשה שנתית קובע כמה ימי חופשה עובד יצבור בכל שנת עבודה. הזכאות לסך ימי החופשה נקבע בהתאם לשנות הוותק של העובד במקום העבודה , מספר ימי העבודה שעבד במהלך השנה  וכן האם הועסק כל השנה או רק בחלקה .

כמו כן קיים הבדל בזכאות ימי החופשה השנתית בין משרה של 5 ימי עבודה בשבוע לבין משרה של 6 ימי עבודה בשבוע . הזכאות לימי חופשה שנתית יקבעו בהתאם לאופי המשרה של העובד (5 / 6 ימי עבודה בשבוע) ובהתאם לוותק במקום העבודה.

כמו כן ישנם מקרים בהם חוזה העבודה שנחתם מטיב עם העובד וקובע זכאות חופשה גדולה מהחייב בחוק. חישוב צבירת ימי החופשה תעשה על-פי תקופת העבודה בפועל, בהתאם סעיף 3 לחוק חופשה שנתית:

(א) אם הקשר המשפטי בין העובדת למעביד נמשך כל השנה והעובדת עבדה לפחות 200 ימים – תהיה זכאית לכל מכסת ימי חופשתה, בהתאם לוותק שלה בעבודה, על-פי הקבוע בחוק; כלומר, במקרה כזה תהיה זכאית למלוא ימי החופשה.

אם העובדת עבדה פחות מ- 200 ימים בפועל בשנה – ימי החופשה יחושבו יחסית:

הזכאות המלאה X ימי עבודה בפועל

                    200

(ב) כאשר הקשר המשפטי בין העובדת למעביד נמשך פחות משנה והעובדת עבדה לפחות 240 ימים

 (מה שלא סביר במקרה בו עובדת יוצאת לחופשת לידה) – תהיה זכאית למלוא ימי החופשה;

אם עבדה פחות מ – 240 ימים – יש לחשב את ימי החופשה יחסית לימי העבודה בפועל,

על-פי הנוסחה שהובאה לעיל, כאשר במקום 200 יבוא 240.