מחפשים עבודה? כך תכתבו קורות חיים מקצועיים ורלוונטיים
כאשר אנו מתחילים לעבוד על קורות החיים שלנו, הנטייה הטבעית היא, קודם כל, לשפוך. למרות מגבלת ה-"קורות חיים תמיד בעמוד אחד" המקובלת, ולמרות שאנו מבינים שלא קוראים את הכל, עדיין אנו רוצים לרשום הכל. אבל ה-כ-ל.אנו מאמינים שאם נרשום הרבה והדף יראה גדוש, אנו נצטייר כמנוסים, ולכן יהיה לנו קל יותר להתקבל לעבודה. אנו לא יודעים מה יתפוס את עינו של המגייס ולכן חוששים להשמיט פרטים. מהניסיון האישי שלי, קשה לנו לוותר ולהשמיט מידע כי הקו"ח שלנו זה בעצם מפעל חיינו. בשביל הכל עבדנו קשה, ולכן הכל נראה לנו חשוב.
חוק שכר שווה לעובד ולעובד תיקון מספר 6- ה'תש"פ- 2020
בישראל קיים חוק המחייב בין שוויון בשכר בין עובדות לעובדים כבר משנת 1964 (בנוסחו הנוכחי מ- 1996), ועדיין בשנת 2019 ישראל הייתה ממוקמת במקום הרביעי מהסוף בין מדינות ה- OECD עם פער שכר בין גברים לנשים העומד על 32%.כיום, על מנת לאכוף את החוק יש צורך בפעולה אקטיבית של העובדת אשר במהלך עבודתה אצל המעסיק צריכה לפנות אליו בדרישה לקבל את נתוני השכר של העובדים בארגון ולאחר קבלתם היא יכולה להגיש תביעה לבית דין לעבודה לצורך השוואת התנאים לעמיתים שלה.בתאריך ה- 25.08.2020 התקבלה בקריאה שלישית תיקון לחוק שכר שווה לעובד ולעובד, ה'תשנ"ו שייכנס לתוקפו ב- 25.10.2020 שרובו בניגוד לחוק הקיים מחייב את המעסיק ולא את העובדת לפעולה אקטיבית.
מבזקון – FAQ Coronavirus
אני רוצה להוציא את עובדיי לחל"ת. האם אני צריך לקבל את הסכמת העובד? עובד רשאי לסרב לצאת לחל"ת. כיון שמדובר בהרעה מוחשית בתנאי העסקתו העובד רשאי יהיה להתפטר כדין מפוטר. עובד שסירב והתפטר כדין מפוטר יהיה זכאי להודעה מוקדמת בחוק או תשלום חלף הודעה מוקדמת.וכמובן לכל יתר הזכויות המשולמות בעת סיום העסקה כגון: פדיון חופש, הודעה מוקדמת כחוק, הבראה כחוק, פיצויים כחוק…
האם יש צורך בהסכמי העסקה לעובדים בארה"ב?
כאשר מגייסים עובדים בארה"ב, חברות שבסיסן ישראל מקפידות בדרך כלל על כך שעובדיהן יחתמו על הסכם מידע קנייני, שבמסגרתו העובד מסכים שלא לחשוף מידע סודי ו/או קנייני שהגיע לידיעתו במהלך העסקתו בחברה. חברות רבות מניחות כי אין צורך בהסכם העסקה נוסף בכתבה מפרט את תנאי העסקתו של העובד, בהתבסס על התפיסה הרווחת כי מעסיקים של עובדים בארה"ב יכולים פשוט להסתמך על תקן "העסקה מרצון" (employment at-will) המהווה ברירת מחדל, ולפיו בהיעדר הסכם העסקה פורמלי, חברה רשאית לפטר עובד בכל עת, מכל סיבה שהי וללא הודעה מוקדמת.
עודפות או להיות
לפי החוק, על חבר בני אדם לשלם מקדמות בשיעור של 45% מגובה ההוצאה העודפת. מקורו של שיעור המס הגבוה עודכן לאחרונה אי שם בשנת ,1987. בשנים אלו מס החברות היה מאוד גבוה.המטרה הברורה היא למנוע התחמקות מתשלום מיסים על רווחים באמצעות הזרמתם לטובות הנאה פרטיות של מעסיקים והעובדים שלהם.אותם תשלומי מקדמות על חשבון עודפות נזקפים לטובת מס חברות החל על ריווחי החברה. אולם אם החברה אינה רווחית ולא חייבת במס, המקדמות לא מוחזרות ונשארות בקופת האוצר.לאחרונה, רשות המיסים פיתחה ממשק חדש אשר מצליב מידע בין אגפי הניכויים והשומה.
אז מה קיבלת השנה לחג?
לכבוד החג הממשמש ובא, ערכנו סקר בקרב לקוחות לשכת השכר של קבוצת גוברמן. שימו לב! זהו אינו סקר מקיף. הסקר לא כולל את כל ענפי התעשיה או כל סוגי החברות. מרבית המעסיקים שבמדגם הינם מתחום חברות הטכנולוגיה וההיי-טק וחברות בינלאומיות. אין בקרב לקוחותינו חברות ממשלתיות עם וועדי עובדים, מדובר בחברות מהסקטור הפרטי.
עבודה בערב חג ובחג
חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א,1951 קובע בסעיף 2 (ב) ששעות העבודה שעובד יעבוד לפני יום חג שבו הוא אינו עובד, ושבוע העבודה בחברה הינו 6 ימי עבודה, לא יעלה על 7 שעות עבודה. מקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
לגלם או לא לגלם? זאת השאלה
אני זוכרת איך סיימתי את לימודיי והתחלתי לעבוד ב"עבודה אמיתית". לקראת החג סיפרו לי חבריי שהמתנה לחג היא תווי שי בגובה 100 ₪ לעובד. שאלתי אם ישנו הבדל בין עובדים זוטרים (כמו שהייתי) לבכירים ונעניתי שלא, כולם מקבלים אותו הדבר. מתנה זו מתנה, זו הייתה המדיניות. ואכן, כשהגיע החג, קיבלתי מעטפה עם תווי שי. בתלוש השכר הופיע לי רכיב בשם "שווי מתנות". הרכיב הזה הינו רכיב אינפורמטיבי המורה למערכת השכר לנכות לי מס על המתנה שקיבלתי.
כיצד להגדיל?
אחת השאלות ששאל את עצמו גליליאו גלילי היא מה היה קורה אם ניתן היה להגדיל חיה, עץ או מבנה ללא גבול? ואם לא ניתן, מה יהיה הגודל המקסימלי של האובייקט ומדוע? התשובות שסיפק גלילאו לפני יותר מ-400 שנה הן מאבני הבסיס של הבנתנו את המדע וההנדסה כיום. עם זאת, לחוקיות שגילה גלילאו קיימת השפעה לא רק על הנדסה, תרופות, גודל ופרופורציה של אניות, יש להן השפעה גם על החוקיות של ערים, כלכלות ועוד.
חברות מפספסות את הצורך ב – TURNAROUND. האם זה מותיר להן סיכוי?
Turnaround. תפנית, מפנה, תהפוכה. אני מאוד אוהב את ההגדרה של "שינוי לטובה". בעולם העסקי, נהוג לייחס את המונח Turnaround לחברות במשבר. כאשר חברה חווה תקופה של ביצועים ירודים, הפסדים ואף משבר פיננסי, די ברור שנדרש שינוי ואף טרנספורמציה. הצפת הבעיות מעל פני השטח בד"כ גורמת לבעלי החברה ומנהליה להגיב. לפי מחקרים שנערכו, טרנספורמציות מסוג זה נושאות בחובן סיכון רב יותר, יחד עם סיכויי הצלחה קטנים יותר. בעיני, היציאה לתהליך של Turnaround ממקום בו הלחץ ברור וממשי, יוביל בהכרח ליצירת תוכנית טובה פחות. התוכנית תיכתב במהירות, אולי אף לא תיכתב בכלל, ככל הנראה תהיה פחות מדויקת ותתמקד בד"כ בעיקר בקיצוצים.
הונאות עסקיות נפוצות וכיצד להתמודד איתן
כמנהלים, יש סיכוי טוב שאתם נאלצים לתמרן על בסיס יומי בין מגוון תחומים בו-זמנית. מוטלות עליכם אינספור התחייבויות ואחריות סביב השעון, ואתם עלולים לפספס משהו שנמצא ממש מתחת לאף שלכם – שעלול לגרום לנזק לכם ולחברה שלכם. בתור מייסד חברה למודיעין עסקי, מעטים התרחישים שיכולים להפתיע אותי. למעשה, רק השבוע התבקשתי ע"י לקוח לבצע בדיקות נאותות על שותפים עתידיים פוטנציאליים שלו. די במהרה חשפנו כי אותם אנשים היו מעורבים לא פעם בניסיון השתלטות לא חוקית על חברות. לכן, החלטתי לשתף אתכם במספר הונאות בהם אני נתקל פעם אחר פעם בצירוף המלצות על דרכי התמודדות.
הגודל הוא כבר לא מה שקובע
חוק עידוד השקעות הון המקורי נחקק בשנת 1959 וקובע כי הטבת המס תינתן למפעל תעשייתי. מאז שחוקק החוק תוקן ועודכן בהתאם לפרשנויות שרשות המסים העניקה לו. ענף ההייטק מוביל היום את הצמיחה של המשק וברשות המיסים הרחיבו את הפרשנות והחלו לראות גם בחברות אלו כזכאיות להטבה. בשנים האחרונות הרשות סברה שמטרת החוק הינה עידוד תעסוקה, וכפועל יוצא תנאי של עשרה עובדים היה תנאי מינימלי. בהתאם להערכות, בישראל ישנן אלפי חברות הייטק קטנות. עד היום, חברות בהן היו מועסקים פחות מעשרה עובדים לא היו זכאיות להטבות מס שמעניק החוק; עשרות בקשות מצד חברות שונות נענו בשלילה.