בתחילת נובמבר 2025 רשות המסים, משרד האוצר ורשות החדשנות הובילו מהלכים משמעותיים: חוזר מס הכנסה 8/2025 והכרזה על רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק, שמבשרים על גישה חדשה של הממשל כלפי חברות הטכנולוגיה, ומציעים בשורות שעשויות להשפיע על אלפי חברות ומשקיעים.
מרכזי מו"פ ישראליים: כללי משחק חדשים
חוזר מס הכנסה 8/2025, שפורסם ב-2 בנובמבר, מתייחס לאתגר מוכר היטב בענף: כיצד לתמחר שירותי מחקר ופיתוח שחברות ישראליות מספקות לחברות קשורות זרות בקבוצות רב-לאומיות. במרכז החוזר עומדת השאלה מה קורה כאשר החברה הישראלית פועלת במודל של סיכון מוגבל (Limited Risk) – כלומר, היא מספקת את השירותים המקצועיים, בעוד החברה הזרה נושאת בסיכוני הפיתוח והמימון.
החוזר מציע הקלות משמעותיות לחברות שעומדות במספר תנאים. כך, לדוגמה, נקבעו מגבלות על יכולתו של פקיד השומה לסטות משיטת ה-Cost Plus (תמחור לפי מרווח קבוע על בסיס ההוצאות) ולעבור לשיטות אחרות כמו Profit Split. בין התנאים הנדרשים: חברת האם האולטימטיבית חייבת להיות תושבת מדינת אמנה, תושבי ישראל לא יחזיקו ב-10% או יותר מאמצעי השליטה בחברת האם, והחברה תצרף לדוח המס הסכם שירותים מפורט ועבודת מחירי העברה מקיפה.
החוזר תקף לדוחות עד שנת המס 2029, ולחברות העומדות בתנאים יוטלו מגבלות על קביעת מרווח העולה על 14%. כלומר, מדובר במסגרת שנותנת ודאות יחסית לחברות שעומדות בתנאים, לתקופה ארוכה יחסית.
נתיבים נוספים: רולינג ו-APA
החוזר מציע גם אפשרויות נוספות לחברות המעוניינות בוודאות מוחלטת. ניתן לפנות לרשות המסים לקבלת החלטת מיסוי מקדמית (רולינג) המאשרת שמחיר העסקה עומד בתנאי שוק, או להגיע להסכם APA בין-מדינתי לקביעת מחירי העברה מחייבים.
מענין במיוחד הסעיף העוסק בחברות ישראליות שנמכרות לחברת אם זרה. חברות כאלה, שמעבירות קניין רוחני למקום אחר ועוברות למודל מו"פ בסיכון מוגבל, יכולות לבקש רולינג המאשר את שווי מכירת הקניין הבלתי מוחשי ואת מודל הרווחיות – ולקבל וודאות לתקופה של עד שבע שנים ממועד הסגירה.
הרפורמה הגדולה: שינוי פרדיגמה
אם החוזר עוסק בפרט, הרי שהרפורמה המקיפה שהוכרזה באותו יום עוסקת בתמונה הכללית. המטרה המוצהרת היא להסיר חסמים ולעודד פעילות של חברות הייטק ישראליות ורב-לאומיות בישראל, רכישת חברות מקומיות, חזרת עובדים מרילוקיישן, והשקעות לאורך כל מחזור חיי החברה.
במסגרת הרפורמה פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך), התשפ"ו–2025. הטיוטה כוללת הסדרה חקיקתית של מיסוי קרנות הון סיכון ומשקיעים – בלי צורך לקבל רולינג פרטני בכל מקרה ומקרה.
הטבות קונקרטיות
עיקר ההטבות המוצעות כוללות סיווג הכנסה של שותף מוגבל זכאי כרווח הון, גם אם מדובר טכנית בהכנסה מעסק. תושבי חוץ יזכו לפטור ממס רווח הון במכירת ניירות ערך דרך שותפות, וכן לפטור או הקלות במס על ריבית ודיבידנד בהשקעות מזכות.
שותפים ישראלים מסוימים יוכלו ליהנות משיעור מס מופחת של עד 27% על דמי הצלחה, והרפורמה מציעה הקלות והטבות נוספות להשקעה בחברות טכנולוגיות ישראליות דרך קרנות ישראליות. ההטבות מותנות, כמובן, בעמידה בתנאים: רישום השותפות אצל פקיד השומה, קבלת אישור מראש, והגשת דוחות מלאים.
מה הלאה?
חשוב לזכור שמדובר בשלב ראשון. הרפורמה עדיין בטיוטה, וייתכנו שינויים עד לפרסום התקנות הסופיות. אבל הכיוון ברור: הממשל מנסה להפוך את ישראל לסביבה מושכת יותר לחברות הייטק ולמשקיעים, תוך מתן וודאות ושקיפות בנושאי מיסוי.
לחברות הטכנולוגיה והמשקיעים שלהן, זה הזמן להתכונן – להבין את ההזדמנויות החדשות, לבחון אם הן עומדות בתנאים, ולתכנן את הצעדים הבאים בהתאם.