אני זוכרת איך סיימתי את לימודיי והתחלתי לעבוד ב"עבודה אמיתית".

לקראת החג סיפרו לי חבריי שהמתנה לחג היא תווי שי בגובה 100 ₪ לעובד. שאלתי אם ישנו הבדל בין עובדים זוטרים (כמו שהייתי) לבכירים ונעניתי שלא, כולם מקבלים אותו הדבר. מתנה זו מתנה, זו הייתה המדיניות. ואכן, כשהגיע החג, קיבלתי מעטפה עם תווי שי. בתלוש השכר הופיע לי רכיב בשם "שווי מתנות". הרכיב הזה הינו רכיב אינפורמטיבי המורה למערכת השכר לנכות לי מס על המתנה שקיבלתי. כיוון שהמשכורת שלי הייתה משכורת נמוכה של מתמחה, לא נוכה מס הכנסה בכלל וביטוח לאומי ירד בשיעור נמוך. כך יצא שהמס ששילמתי על המתנה היה שקלים בודדים. לעומתי, העובדים הבכירים, בעלי המשכורות הגבוהות, שילמו מס על "שווי המתנה" בשיעור שהגיע כמעט ל- 50%. אני נהניתי מכמעט 100 ₪ ואילו הבכירים קיבלו תווי שי בגובה 100 ₪ אך שילמו מיסים בגובה של כ-50 ₪. במידה והמעסיק היה מגלם את המיסים, כל עובדי החברה היו נהנים מתווי שי בגובה 100 ₪, ואילו המעסיק היה משלם את המס במקומם. האם המעסיק חייב לגלם? מה אומר החוק?

החוק אומר שאם עובד קיבל הטבה בכסף או שווי כסף, עליו לשלם מס בגין אותה ההטבה. הדבר דומה לקצובת ביגוד, שווי רכב, שווי חדר כושר וכל הטבה אחרת. מס הכנסה ינוכה בשיעור המס השולי של העובד בתוספת ביטוח לאומי. כך שאם שיעור המס של העובד הינו 31% + ביטוח לאומי 12%, העובד יישלם מס בגובה 43% משווי המתנה. החוק לא מחייב את המעסיק לגלם את שווי המתנה.

מה זה בעצם גילום?

גילום משמעותו תוספת תשלום לעובד על ידי המעסיק, כך שהנטו שיישאר לעובד מהתשלום המיוחד הזה, יהיה זהה לגובה המיסים החלים על המתנה. רשויות המס מקבלות את המס כמובן, השאלה היחידה היא מי סופג אותו – העובד או המעסיק?

כמה "עולה" למעסיק לגלם?

התשובה תלויה בשיעור המס השולי של העובד. עובד שמשכורתו נמוכה, גם שיעור המס שלו נמוך, אזי, המס שיחול עליו יהיה נמוך וכך גם הגילום שהמעסיק ישלם. במידה ושיעור המס של העובד גבוה, רכיב הגילום עלול להיות בגובה המתנה עצמה או כמעט בגובה המתנה. למשל, עובד שקיבל תווי שי בגובה 100 ₪, והמס שנוכה ממנו הינו 47 ₪, על המעסיק לשלם לעובד גילום בגובה של 89 ₪, שממנו ינוכה מס בשיעור של 47%, כלומר 42 ₪. יוצא שהמתנה עלתה למעסיק 100 ₪ עבור תווי השי + 89 עלות הגילום. סה"כ 189 ₪. כמעט כפול מהמתנה עצמה.

אז לגלם או לא?

זוהי החלטה בלעדית של המעסיק. החוק לא מחייב לגלם. דעתי האישית בעניין היא שאם מעסיק נותן בונוס, כסף או תווי שי – כל החלטה שלו (לגלם או לא לגלם) הינה מקובלת והוגנת. העובד ייהנה מתוספת חיובית לחשבון הבנק שלו. במידה והמעסיק בחר לתת שי, כמו סט מחבתות, והמעסיק לא יגלם את שווי המתנה, העובד ישלם מס. אמנם תשלום המס יגיע עד למקסימום 50% מערך סט המחבתות, אבל העובד ימצא את עצמו משלם מיסים על מחבתות שאולי הוא בכלל לא רצה. ולכן במקרה של מתנה אני בעד לגלם.

שאלות נפוצות

מתי מתקבלת ההחלטה האם לגלם?

בעת התכנון השנתי: רוב הארגונים מבצעים גילום שכר כחלק מתהליך התכנון השנתי. במהלך סקירת התקציב לשנה הבאה והתכנון האסטרטגי של הארגון גילום השכר נעשה כדי להבין את היקפי ההוצאה על כלל השכר ולקבוע האם יש צורך בשינויים.

כשיש שינויים משמעותיים בארגון: הוספת משרות, שינוי בתקציב, קושי תזרימי / קושי בגיוס כספים,  או שינויים בשוק העבודה. במקרים אלה עשוי להיות צורך בעדכון ובגילום מחדש של השכר.

על פי דרישה ממשרד העבודה או הרשות המקומית: ייתכן שהסיבה לגילום השכר יהיה כתוצאה מדרישה של גורמים חיצוניים – בגלל בעיות משפטיות או דרישות חוקתיות.

האם גילום מתנות חייב בתשלום במס?

מה ההבדל בין גילום לזקיפת שווי?

זקיפת שווי הוספת רכיב בתלוש השכר, המראה כי העובד קיבל הטבה שאינה בתלוש, ויש לנכות מס בגינה. זקיפת שווי על הטבות לעובד היא חובה! דוגמאות להטבות שיש לזקוף בגינן שווי: שווי מתנות, שווי ארוחות, שווי רכב, שווי דלק, שווי טלפון נייד.

גילום מתייחס לשאלה מי נושא  בנטל המס הנובע מהזקיפה. גילום על ידי המעסיק משמעו שהמעסיק נושא בנטל המס. במידה והרכיב לא מגולם, העובד יישא בנטל המס והנטו שלו יהיה נמוך יותר.

קבוצת גוברמן מספקת שירותי ניהול חשבונות, חשבות שכר וניהול כספים במיקור חוץ. נשמח ללוות אתכם: 03-537-2237