בעוד בישראל התכוננו להתקפה האירנית, חברת דירוג האשראי פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל.

קדמו לה חברת מודי'ס שהורידה בפברואר וחברת S&P שהורידה את הדירוג בחודש אפריל לאחר התקיפה האיראנית הראשונה.

את ישראל החלו לדרג בשנת 1992 ומאז לא ירד הדירוג אף פעם עד למלחמת חרבות ברזל. זה לא קרה בחומת מגן ב– 2002, לא בצוק איתן ב– 2019 ואפילו לא באינתיפאדה השניה בשנת 2000. אם כן זה לא רק המצב הביטחוני שגרם להורדת הדירוג אלא גם המצב הפוליטי. החברות המדרגות ציינו זאת במפורש והטיחו ביקורת מפורשת על הקיטוב, על החלטות הנובעות משיקולים קואליציוניים ועל התנהלות הממשלה, מוסדותיה ושריה.

מה זה דירוג אשראי

דירוג אשראי למדינה הוא בדיוק כמו דירוג אשראי לחברות ולאנשים פרטיים. הוא צופה את היכולת הפיננסית שלהם לעמוד בהתחייבויותיהם. התחזית נבנית תוך התחשבות בהיסטוריה, מאזן פיננסי, רקע כלכלי ענפי ועוד פרמטרים שיכולים להעיד על החוסן הכלכלי.

ההשפעה מיידית תהיה על גובה הריבית להלוואות למדינות המדורגות. וכמו בבנקים – על הלוואה סולידית תילקח ריבית נמוכה, ואילו על הלוואה "מסוכנת" תילקח ריבית גבוהה. במידה וההלוואה ברמת סיכון גבוהה במיוחד, אף מדינה לא תרצה להלוות כלל.

מה המשמעות של הורדת הדירוג?

העלאת הריבית תגרום להוצאות גבוהות יותר של המדינה. המדינה, כדי לעמוד בהוצאות הריבית הגדלות תצטרך להביא את הכסף מאיפה שהוא. כלומר או שתקצץ בתקציבים או שתעלה מיסים או גם וגם. הראשונים להיפגע יהיו כמו תמיד תקציבי הרווחה והחינוך.

היחלשות השקל משמעותה התחזקות הדולר והיורו. נסיעות לחו"ל יעלו לנו יותר וכך גם מוצרים מיובאים כמו רכבים מוצרי חשמל ועוד.

פגיעה תדמיתית קשה הן מבחינת סיכון פיננסי והן מבחינת אי ודאות חקיקתית עלולה להשפיע גם על השקעות בחברות ישראליות. תעשיית ההיי טק שמבוססת על גיוס משקיעים בשנים הראשונות לחיי החברה עלולה להיפגע במיוחד אם תיחשב כלא בטוחה מבחינת ודאות חקיקתית ומיסויית, בנוסף לאי ודאות טכנולוגית הקיימת בענף.

לאורך ההיסטוריה הוכחנו יכולת להתגבר על משברים כלכליים ולחזור לצמיחה מרשימה, בזכות חדשנות, משאבים אנושיים איכותיים ותעשייה פורחת. צעדים נכונים לשיפור היציבות הפוליטית, חיזוק המדיניות הכלכלית והעמקת שיתופי הפעולה עם העולם יכולים להחזיר את האמון הבינלאומי ולהצעיד את ישראל לעתיד כלכלי יציב ומשגשג.