על עשרה חברים ובירה

חלוקת נטל המס– סיכום חלוקת דיבידנד מוטב 2017

רו"ח תמי גוברמן, שותפה, קבוצת גוברמן 1,182
על עשרה חברים ובירה

מעשה בעשרה חברים טובים שנהגו ללכת כל שבוע מדי יום חמישי לשתות בירה בפאב. כך נהגו מדי שנים והחשבון שלהם תמיד יצא 1,000 ₪.

החברים שלנו, שלצורך העניין היו ממוקמים בעשרת העשירונים השונים מבחינת הכנסותיהם, החליטו להיות "סוציאליסטים". הם חילקו את החשבון בהתאם להכנסותיהם, ובהתאם למיסים המשולמים על ידי כל עשירון.

וכך שולם החשבון של החברים מדי יום ה' בשבוע:

  • ארבעת החברים ה"עניים" ביותר              לא שילמו דבר
  • החברים הממוקמים בעשירונים 5-9          שילמו כל אחד בין 20 ₪ ל- 200₪
  • החבר העשיר ביותר                               שילם 600 ש"ח

יום אחד הכריז הבעלים של הפאב: " כיוון שאתם לקוחות קבועים ונאמנים, אני נותן לכם הנחה קבועה של 100 ₪, ומהיום תשלמו 900 ₪ בלבד".

החבר העשיר, זה שמשלם מדי שבוע 600 ₪ רמז כי לדעתו עליו לקבל את מלוא ההנחה ולשלם 500 במקום 600 ₪. גם ככה הוא משלם את רוב החשבון.

"מה פתאום?" התנפלו עליו רוב חבריו, "ההנחה צריכה להתחלק שווה בשווה בין כולנו, 10 ₪ פחות לכל חבר".

"זה בלתי אפשרי"  אמר החבר העשיר, " 4 החברים העניים לא זכאים לקבל הנחה של 10 ₪, היות והם כלל לא משתתפים בתשלום החשבון" (מזכיר למישהו מס הכנסה שלילי?).

"חצוף!", "רודף בצע!", "תמיד העשירים מקבלים הנחות!", אלה היו רק חלק מהטענות שהושמעו כלפי החבר העשיר.

נעלב עד עמקי נשמתו החליט העשיר שיותר לא יגיע למפגש השבועי, ואכן כך עשה. חלף שבוע, ושוב הגיע יום חמישי. תשעת החברים נפגשו שוב. שמחים וטובי לב שתו החברים בירה. "מי צריך אותו בכלל?" חשבו. ואז הגיע החשבון על סך 900 ₪.

החברים הפכו והפכו בחשבון. לא משנה איך יחלקו את ההנחה ביניהם, גם אם יוותרו עליה לחלוטין וישלמו כפי שנהגו עד כה, הצליחו החברים לאסוף 400 ₪ בלבד וחסר להם כסף רב כדי לשלם את החשבון עבור הבירה.

 

למה נזכרתי במשל הבירה?

שנת 2017 נגמרה בעודף גביית מס משמעותי של עשרות מיליארדים ( ואי אפשר בלי קצת התבייכנות לציין שלמרות עודפי הגביה יש עדיין גרעון בתקציב).

המקורות לעודף הגביה מגוונים. למשל עסקת מובילאיי שנמכרה לאינטל שילשלה לקופת המדינה מיליארדי שקלים ₪.

החלק המהותי והמפתיע ביותר הוא המס בגין חלוקת דיבידנד בשיעור מוטב לבעלי מניות מהותיים בחברות הארנק.

 כזכור, רשות המיסים חוקקה הגבלים רבים על חברות ארנק החל משנת 2017; במקביל ל-"מקל", חילקה הרשות גם "גזר".

הרשות הכריזה כי חברות ארנק שתחלקנה רווחים שנצברו עד תום שנת 2016, תמוסנה בדיבידנד בשיעור מוטב.  בעלי מניות מהותיים שיקבלו את הדיבידנד (או כאלה שכבר קיבלו את הכספים בעבר מבלי לדווח על משיכת דיבידנד), ימוסו ב- 25% במקום ב- 30%.

עוד "מתנה" ניתנה לבעלי חברות ארנק  - על סכומים אלה לא יחול מס נוסף בגובה של 3% נוספים.  

ולסיום, רשות המיסים אפשרה פריסת תשלומי המס ב- 12 תשלומים.

המבצע הצליח מעל המשוער; כ- 40 מיליארד ₪ הוכרזו כדיבידנד, ובעלי המניות חסכו כ- 8%.

יחד עם השמחה (של האוצר בעיקר), נשמעו טענות – תמיד העשירים מקבלים הטבות במס! תמיד העשירים משלמים פחות!

לרוב העם, לשכירים,  אין אפשרות לצבור רווחים ללא מיסוי, אין הנחה, ואין פריסה לתשלומים. המס  מנוכה ישר משכרם.

אני שומעת את הטענות אודות אי הצדק בעניין ההקלות במס ורציתי לתת זווית ראיה נוספת בצורת "משל הבירה אשר מסביר היטב שלא ניתן לתת הנחות לאלו שלא משלמים.  הנחות ניתנות לנושאים בנטל המס.

עידוד זה מגיע רגע לפני שרשות המיסים מתחילה במימוש הגזירות על חברת הארנק שצברו רווחים. זהו מהלך דומה למהלך הגילוי מרצון – פניה לאזרחים לחשוף מיוזמתם  קיומן של  נכסים מניבים בחו"ל (נדל"ן, חשבון בנק שוויצרי ועוד) לפני שרשות המס תחשוף את הנכסים בעצמה תוך סנקציות קשות.

 לסיכום, בבואי לבחון את נטל המס על השכבות השונות אני זוכרת את המחויבות של כולנו לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים.