המדינה הקטנה שמאכילה את העולם

דן ארידור, גוברמן אסטרטגיה 986
המדינה הקטנה שמאכילה את העולם

במגזין ספטמבר 2017 של הנשיונל גיאוגרפיק פורסמה כתבה מאירת עיניים אודות הולנד וכיצד בצורה מתוכננת ויעילה לפני שני עשורים החליטו הרשויות לפתוח במאמץ לאומי שכותרתו פעמיים התפוקה בחצי מהמשאבים. כתוצאה נלווית הולנד גם הצליחה להוריד כמעט 90% מחומרי החיטוי במזון החקלאי ובמקביל בלולים וברפתות הורידו את השימוש באנטיביוטיקה ב 60%. הולנד היא מדינה קטנה עם צפיפות אוכלוסיה גדולה (די בדומה לישראל), ועם זאת היא היצואנית השניה בהקף מסחרי של יצוא בעולם. שניה רק לארה"ב כאשר היא קטנה ממנה פי 270 בשטח. הנוסחה ההולנדית לקידום כלכלי/טכנולוגי כוללת בתוכה שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה ובין החקלאות בהולנד.

מי שעוקב אחר פרסומיו של פרופסור עומר מואב באינטרנט מודע לכך שפרופסור מואב (מהכלכלנים המובילים אודות כלכלת ישראל בעולם) מדבר לא אחת על הפרודוקטיביות הנמוכה של התעשייה הישראלית כאבן ריחיים על כלכלת ישראל. 

במסגרת המאמצים של הרשות לחדשנות לקדם ולחדש גם את התעשייה הישראלית פרסמה ב 10 ביולי 2017  הרשות לחדשנות את "תוכנית ניצן תיבת נוח" שהיא קול קורא לביצוע מחקרים משותפים עם תעשיית המזון בתחום מזון בריאות 2017/2018.

במסגרת תוכנית זו מעודדת המדינה את מה שהיא רואה כסוג של מודל הולנדי לשיתוף פעולה אקדמיה תעשיה בתחום המזון. במסגרת זו מעניקה המדינה עד 675 אלף ש"ח לשלוש שנים במטרה לעודד פיתוח של רעיונות בתחום המזון היישומי לתעשייה.

הצורך בתוכנית ייחודית מסוג זה נובע בוודאי מהבעיות האקוטיות שפרופסור מואב מצביע עליהן במשך זמן רב. ככל הנראה רואים ראשי משרד המסחר צורך  לבודד את מנגנון הקצאת הכספים הייעודיים לנושא החקלאי מפני כוח המשיכה החזקה שמציגות תוכניות ההיי טק והביו טק בישראל לכספי פיתוח שאינם ייעודיים.  

עם זאת, בגרסה הישראלית של תוכנית הקידום החקלאי הזו יש מספר מגבלות משמעותיות:

  • לשותף העסקי לא ינתנו זכויות על הידע שפותח במסגרת המחקר.
  • זכויות הידע יהיו שייכות למוסד המחקר בלבד.
  • עם סיום המחקר המשותף במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה מסחרית רשאי מוסד המחקר להציע את הידע והטכנולוגיה לכל צד שלישי.
  • בנוסף תנאי הסף הם כאלו שרק מוסדות מסחריים בעלי רקע מוכח של פיתוח מוצלח ונוכחות עסקית של מספר שנים בשוק, כמו גם יכולת כספית משמעותית לקדם טכנולוגיות, יוכלו להיות בן המאושרים לקבלת כספים מתוכניות אלו.
  • ככל הנראה הסעיף האחרון נועד למנוע יצירתן של חברות פיקטיביות שיבריחו נכסי פיתוח מהמוסדות האקדמיים הישראליים.

בכל מקרה לתוכנית זו בוודאי מתאימה הססמא – ייזהר הקונה!