עדכונים וחקיקה

561

עדכוני חקיקה בנושאים הבאים: פטור ממס מוגדל, הצעת תיקון לחוק דמי מחלה, פטור לגבר שאינו עובד ואינו עצמאי, מאפייני משרת אמון, זכות העובד לפרטיות ..

פטור ממס מוגדל על מענקי פרישה או על פיצויי פיטורין -

רשות המיסים רשאית להגדיל את הסכום הפטור ממס עד ל - 150% מהמשכורת החודשית האחרונה בכפוף לתקרה הקבועה בסעיף (נכון ל - 2011 הינה מהווה סך של 11,650₪) ובתנאי שלפורש אין זכויות לקצבה בגין שנות המס המזכות במענקי פרישה.

הצעת תיקון לחוק דמי מחלה (תיקון מס' 4, התשע"א 2010) -  

להלן עיקרי החוק הקיים כיום:  גובה דמי המחלה הינו 75% משכר העבודה. בגין היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בגין הימים השני והשלישי למחלה זכאי העובד לתשלום בגובה מחצית דמי המחלה, כלומר 37.5% משכר העבודה.

ביום 29.12.2010 פורסמה הצעת חוק דמי מחלה על פי הצעת התיקון לחוק, גובה דמי המחלה יהיה שכר העבודה הרגיל, כלומר עבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום. עבור הימים השני והשלישי דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו הרגיל. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, בבסיס ההצעה עומדת תכליתם של דמי המחלה כתשלום סוציאלי מובהק, שנועד לאפשר לעובד ולבני משפחתו להתקיים שעה שנבצר מהעובד לעבוד עקב מחלה.

גבר שאינו עובד ואינו עצמאי, לא יהיה זכאי לפטור ביטוח לאומי וביטוח בריאות כ"עקרת בית" -

לבג"צ הוגשה עתירה שעניינה - בקשה להחיל על גבר שאינו עובד ואינו עובד עצמאי את הוראות חוק הביטוח הלאומי המתייחסות ל"עקרת בית", ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בג“צ דחה את העתירה וביסס את קביעתו על לשונו הברורה והמפורשת של חוק הביטוח הלאומי.

עם זאת, צוין, כי על הרשות המחוקקת לשקול הכרה בעקרת בית כמבוטחת בזכות עצמה, ולשאוף להשוואת זכויותיהם וחובותיהם של "עקרת הבית" ושל גבר שאינו עובד ואינו עצמאי.

מאפייני משרת אמון אשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהן -

תפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי", הינו תפקיד של עובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת וההיבט של "מידה מיוחדת" צריך להתבטא הן בשעות עבודתו של העובד והן בשכרו. כדי שחוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובד בשל "מידה מיוחדת של אמון אישי", צריכה להתקיים זיקה קרובה ומיוחדת בין בעל התפקיד בו מדובר לבין "תפקיד הנהלה" עליו לא חל החוק. בחינה של המקרה הנדון הביאה למסקנה, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא חלות על העובד.
באשר להוכחת תביעה לגמול שעות נוספות נקבע, כי ככלל, בהעדר נסיבות מיוחדות, במקום עבודה בו מעמיד המעביד לרשות העובד אמצעים לתיעוד שעות עבודתו (שעון נוכחות, רישום באמצעות המחשב או כל אמצעי אחר) והעובד נמנע מלהשתמש באמצעי זה לתיעוד שעות עבודתו, אין מקום לקבל רישומים ידניים של העובד כראייה להיקף עבודתו בשעות נוספות .

זכות העובד לפרטיות, ככל זכות, אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה מול האינטרסים של המעסיק - 

במקרה שהוגש לבית הדין נבחנה השאלה - האם המעבידה הייתה רשאית לבדוק את מחשבו האישי והטלפון הסלולארי של העובד או שמא מדובר בחדירה לפרטיותו של העובד ולפיכך בראיות פסולות?במקרה דנן, נמסר המחשב למעבידה ביודעין על ידי העובד לאחר שהייתה לו שהות למחוק קבצים אישיים. לפיכך נקבע, כי המסמכים שהופקו כתוצאה מעיון במחשבו של העובד אינם פסולים מלשמש ראיה בהליך, וכי הפעולות בהן נקטה המעבידה נעשו בסבירות והיו מוצדקות בעת שנעשו.
לעניין הגבלת העיסוק בהסכם העבודה, בית הדין לא יאכוף התניית הגבלת עיסוק, אשר אין בצידה אינטרס לגיטימי של המעביד. לדוגמא - רשימת לקוחות כשלעצמה אינה בגדר מידע סודי אך המעמד הספציפי של כל לקוח, היכן עומדת העסקה עמו, מה המחיר הטוב ביותר להציע ללקוח זה או אחר בנקודת זמן ספציפית, כל אלה מהווים סוד מסחרי כמשמעו בחוק.