"הוצאות עודפות"..... אתה באמת מבין את זה עד הסוף?

4,234
"הוצאות עודפות"..... אתה באמת מבין את זה עד הסוף?

למידע נוסף אודות התנהלות פיננסית לחברה צעירה

אז התאכסנת במלון יקר בזמן הכנס בניו-יורק .... ואתה גם נוהג לקיים פגישות עסקיות במסעדה (ולא שוכח לקחת חשבונית) ... ומקפיד להביא מתנה יפה (בצדק כמובן) לכל אירוע של מי מהעובדים והספקים ... האם אתה גם מבין עד הסוף את ההשלכות המיסוייות ?

כמעט בכל חברה  מקרים שכנ"ל הינם שכיחים, זהו למעשה "מהלך עסקים רגיל". אולם, ישנן הוצאות שמס ההכנסה מתעקש לקבוע לגביהן הגבלות ותקרות. אלה הן הוצאות שברובן יראו לנו כהוצאות לגיטימיות שהוצאו בייצור הכנסה, ולכן אינן חורגות מההגדרה של סעיף 17 לפקודת מס ההכנסה.

הוצאות אלו עומדות במגבלות החוק, המוסר, תקני החשבונאות  ואף הנוהל הפנימי של מרבית החברות, אולם הוצאתן בפועל (או בסכומים גבוהים) תגרור "קנס" שמס הכנסה מטיל על חברות בע"מ (ובשעורים גבוהים יותר גם על מלכר"ים ומוסדות כספיים) שאינן רווחיות לעניין תשלום מס חברות. קנס הנקרא "מקדמה בגין הוצאות עודפות".  

הוצאות עודפות ("עודפות"- כיוון שהוצאו בסכום עודף על המגבלה שקבע מס הכנסה) הינן כהגדרתן הוצאות שהוצאו (היינו שנרשמו בספרי העסק) אך אינן מוכרות לצורכי מס, כיוון שהן חורגות מהתקנות שהותקנו מכוח סעיף 31 לפקודת מס הכנסה (תקנות שעיקרן ניכוי הוצאות מסוימות) ומכוח סעיף 32 (11) היינו הוצאות שהוציא מעביד לטובת עובדיו שאינן ניתנות לייחוס לעובד  מסוים.

אלו הן הוצאות ש"יותאמו" לצורכי מס בדוח ההתאמה למס. היינו, יתווספו לרווח המחושב בדוחות הכספיים של העסק לצורך חישוב וקביעת ההכנסה החייבת במס.

אולם התאמה זו עדיין לא יוצרת את הקנס המתואר לעיל, שכן היא רק גורמת להוצאה שהוצאה שלא להיות מוכרת לצורכי מס. הקנס נוצר עקב ההוראה בסעיף 181ב לפקודה כי חבר בני אדם שהוציא הוצאה עודפת חייב לשלם "מקדמה" בשיעור של 45% בחברה בע"מ ו 90 אחוז במלכ"רים ומוסדות כספיים. אלה הן ה -"מקדמות ע"ח עודפות" הידועות לשמצה.

על פי תקנות מס-הכנסה, המועד לתשלום המקדמה הוא עד ה-15 בחודש שלאחר החודש שבו הוצאה ההוצאה העודפת.

אז למה בעצם זהו קנס? כי סעיף 181ג לפקודה קובע כי מקדמה בשל הוצאה עודפת אשר שולמה בסכום העולה על חוב המס לאותה שנת מס אינה מוחזרת לנישום, אלא מקוזזת בשנות המס הבאות כנגד חוב מס באותן שנים.

ולמעשה על פי הוראת הסעיף, לחברה מפסידה לא רק שאין את האפשרות לקבל את ה"מקדמה" חזרה אלא שאין לה אפשרות גם לקזז את הסכום העודף כנגד מקדמות בשל הוצאות עודפות בשנים הבאות.

ולכן כל עוד החברה מפסידה – נוצר פה תשלום מס/קנס בפועל. מס/קנס בשיעור גבוהה של 45% שהוטל בגין הוצאה שהוצאה (ולא כפי הצפוי – בגין הכנסה שהוכנסה).

כהוצאות עודפות יחשבו בין היתר הוצאות שאינן מותרות בגין : כיבודים, מתנות, אירוח בארץ, נסיעות לחו"ל, הוצאות רכב , ביגוד ועוד. כמו גם, כאמור: הוצאות שהוציא מעביד לטובת עובדיו שאינן ניתנות לייחוס לעובד מסוים (מה דעתכם? טיול "גיבוש" חברה הוא הוצאה עודפת?).

חשוב להדגיש כי בחברה רווחית המקדמות ע"ח עודפות יחשבו כמקדמות ע"ח תשלום מס החברות וזאת עד לגובה החבות במס,  ולכן ניתן להקטין גם את המקדמה השוטפת המשולמת ע"ח המס בגובה המקדמה ששולמה ע"ח עודפות.

כיצד ניתן להתמודד עם הוצאות עודפות על מנת שאלו תהיינה מוכרות לצרכי מס הכנסה וימנעו חשיפות מס?

בגין הטבות ישירות הניתנות לעובדים כגון- מתנות, קצבת ארוחות (סיבוס/תן ביס), רכב צמוד, טלפון נייד, יש לזקוף שווי לעובד (הגדלת השכר החייב במס הכנסה וביטוח לאומי) וכך העובד ממוסה על הטבה זו כמי שנהנה ממנה בפן הפרטי.  החברה מצידה תכיר בהוצאה בדוחותיה הכספיים אולם לאור זקיפת השווי או תשלום המקדמה בגין הוצאה זו, תהיה מוכרת לצרכי מס הכנסה, ולא יקום הצורך לשלם מקדמות ע"ח עודפות.

ולגבי שאר ההוצאות העודפות כגון : טיסות לחו"ל, כיבוד, ביגוד וכד' – פשוט לחשוב פעמיים לפני שמוציאים הוצאה שיש עמה "קנס מקדמות ע"ח עודפות" ובעיקר בחברות שאינן משלמות מס הכנסה ( בשל פטור או הפסדים צבורים).

אז כמה טיפים לפני סיום לצורך התנהלות תקינה מצד החברה:

  • דע לזהות כי ההוצאה היא אכן עודפת ובמידה ואינך בטוח היוועץ ברואה החשבון שלך.
  • הקפד על זקיפת שווי לעובדים בגין הטבות הניתנות להם.
  • הקפד על תשלום מקדמות בגין הוצאות עודפות בזמן על מנת למנוע חשיפת מס, ריביות וקנסות.
  • וגם: היה צנוע. הוצא רק הוצאות שהן אכן נחוצות להצלחת העסק!