שיקולים באיגוד חברת סטארט-אפ

עו"ד ענת שביט ועו"ד קרן אלון, ממשרד פישר, בכר, חן, ושות' 773

תעשיית ההיי-טק הישראלית מהווה את הכוח המניע של הכלכלה הישראלית. בכל שנה מוקמות בישראל למעלה מ-
450 חברות סטארט-אפ חדשות, ומבוצעות עשרות עסקאות של אקזיט. רק בשנת 2013 בוצעו בישראל כ- 45 אקזיטים בהיקף כספי של כ- 21 מיליארד ש"ח. רבות מחברות הסטארט אפ אינן רואות בישראל את שוק היעד העיקרי שלהן וברצונן לפנות לשווקים בינלאומיים אחרים. זאת ועוד, בעולם הווירטואלי והדיגיטאלי בו פועלות חברות הסטארט אפ הישראליות, אין קל יותר מהסטט הפעילות והעברה שלה למדינה בה פועל משטר מס נוח יותר. עובדות אלו מעלות, בין היתר, את שאלת מיקום ההתאגדות הרצוי לחברת סטארט-אפ בשים לב לשיקולים המסחריים וליכולת לגייס משקיעים שהינם שיקולים לא פחות חשובים משיקולי המס.
 
לצד זאת יש לזכור כי מזה שנים מתפתחת בעולם מגמה של מלחמה בתכנוני המס. באפריל השנה הגיש ארגון ה ־ OECD דו"ח ראשוני המזהה 15 נושאים עיקריים שיש לטפל בהם וקבע לוח זמנים להשלמת גיבושה של תוכנית פעולה מקיפה, שנקראת (BEPS - Base Erosion and Profit Shifting). נושאי התוכנית מתחלקים לשלוש קטגוריות: האחדה של חוקי המס בעולם; שינוי הכללים הנוגעים למחירי העברה; וקידום שקיפות באמצעות חובת דיווח של חברות ושיתוף פעולה בין המדינות. מדינת ישראל חתומה על הצהרת ה־OECD בדבר חשיבות המאבק בתכנוני המס והמשך גיבוש תוכנית ה־BEPS. יחד עם זאת, בין המדינות עדיין קיימת תחרות עזה בה מדינות שונות מנסות למשוך אליהן חברות בינלאומיות באמצעות תכנוני מס אגרסיביים.
 
בישראל - מקום התושבות של תאגיד נקבע לפי אחת משתיים (1) מקום התאגדות (מבחן טכני) (2) המקום בו נשלט ומנוהל התאגיד (מבחן מהותי). על מנת להבטיח את עמידותו של תכנון המס יש להקפיד על כך כי ניהול עסקי החברה והשליטה בה יבוצעו מחוץ לישראל. שאלמלא כן, תוותר החברה חברה ישראלית על אף מקום ההתאגדות הזר ותכנון המס עשוי להפוך לתקלת מיסוי.
 
בהקשר זה יש לבחון גם את קיומו או העדרו של "מוסד קבע". כללי המיסוי הבינלאומי קובעים כי רווחיה של חברה תושבת מדינה מסוימת יהיו כפופים למס באותה מדינה בלבד, אלא אם כן החברה מנהלת עסקים במדינה אחרת באמצעות מוסד קבע. בהתאם לפרשנות אמנת המודל של ה -OECD, יש צורך בהתקיימות שלושה תנאים מצטברים כדי שפעילות של חברה במדינה מסוימת תיחשב כמתבצעת באמצעות מוסד קבע: (1) לחברה יש מקום עסקים באותה מדינה (place of business); (2) מקום העסקים הוא קבוע (fixed); (3) וניהול העסק של המיזם מתבצע באמצעות מקום העסקים הקבוע. כשמדובר במסחר אלקטרוני, מתעוררת השאלה - מה בדיוק נחשב למוסד קבע? הגישה המקובלת כיום, מבחינה בין אתר אינטרנט (Web Site) לשרת (Server). בעוד אתר האינטרנט המאפשר גישה לתושבי מדינות זרות שונות, לא יגרום לחיוב במס באותן מדינות, השרת עשוי להיחשב בתנאים מסוימים למוסד-קבע ולגרור אחריו חיוב במס. מסיבה זו פיתחו מדינות off shore שונות חוות שרתים. עם זאת, בהמלצות ה - OECD נאמר, כי על מנת שהשרת אכן ייחשב כמוסד-קבע, יש לבחון גם את אופי הפעילות המבוצעת באמצעותו. בהמלצות ה- OECD נאמר שיש לבחון האם מתקיימת פעילות עסקית מהותית באמצעות השרת, כגון עריכת הסכמים והשלמתם, העברת כספים אלקטרונית, משלוח מוצרים וכד'. כאשר השרת משמש רק לפעילויות עזר, כגון: אספקת אמצעי תקשורת, פרסום, העברת אינפורמציה דרך שרתי מראה (mirror servers) לצורכי בטיחות ויעילות, אספקת מידע, הפקת נתוני שוק וכד' - הוא לא ייחשב למוסד קבע.
 
לסיכום, פעילות תכנון המס הנה מורכבת, עדינה ודורשת הקפדה יתרה. אין די בהקמת חברה ובאיגודה במקום מסוים בו שיעורי המס הם נוחים. יש צורך ביצירת מכלול, הכולל פעילות מהותית אמתית באותה טריטוריה.
לצד האמור לעיל, מדינות רבות שמו להן כמטרה להציע שיעורי מיסוי אטרקטיביים.  להלן יובאו שיעורי ניכוי במס במקור במספר מדינות באירופה:
גרמניה[1]- 5%/10% בגין דיבידנד[2], 5% בגין ריבית ו-0% בגין תמלוגים;
אירלנד- 0% בגין דיבידנד[3], 5%/10% בגין ריבית[4] ו-10% בגין תמלוגים;
לוקסמבורג- [5]5%/10% בגין דיבידנד, 5%/0% בגין ריבית[6] ו-5% בגין תמלוגים.
 
הכותבות הן - עו"ד ענת שביט מנהלת מחלקת המיסים ועו"ד קרן אלון מחלקת המיסים
פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות'

למידע וייעוץ מיסויי נוסף ניתן לפנות אל: ענת שביט , ashavit@fbclawyers.com טלפון: 03-6944203

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

[1] בהתאם לאמנה למניעת כפל מס החדשה שנחתמה באוגוסט 2014 ותכנס לתוקף ככל הנראה בשנת 2015.

[2] שיעור של 5% אם בעל הזכות שביושר הוא חברה שאיננה שותפות המחזיקה במישרין לפחות 10% מהון החברה המשלמת את הדיבידנד. בכל מקרה אחר שיעור ניכוי המס יהיה 10%.

[3] דיבידנדים שמשלמת חברה שהיא תושבת אירלנד ושבעל הזכות שביושר עליהם הוא תושב ישראל, יהיו פטורים באירלנד.

[4]שיעור מס של 5% יחול אם הריבית המשתלמת הינה בקשר למכירה באשראי של ציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי כלשהו; בקשר למכירה באשראי של סחורה כלשהי ע"י מיזם אחד למיזם אחר; או על כל הלוואה מכל סוג שהעניק בנק. ביתר המקרים יחול שיעור ניכוי המס יהיה 10%.

[5] שיעור של 5% יחול אם בעל הזכות שביושר היא חברה (שאיננה שותפות) המחזיקה במישרין לפחות ב-10% מהון החברה המשלמת את הדיבידנדים. שיעור של 10% אם בעל הזכות שביושר היא חברה המחזיקה במישרין לפחות ב-10 אחוזים מהון החברה המשלמת את הדיבידנדים, מקום שאותה חברה אחרונה היא תושבת ישראל והדיבידנדים משתלמים מרווחים החייבים במס בישראל בשיעור נמוך מהשיעור הרגיל של מס החברות הישראלי.

[6] שיעור של 5% במקרה של ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת ומשתלמת על הלוואה כלשהי מכל סוג שהוא המוענקת ע"י בנק של המדינה המתקשרת האחרת. פטור יינתן לגבי ריבית המשתלמת בקשר לכל אחד מאלה: אשראי אגב מכירת ציוד או סחורות כלשהן; או הלוואה שניתנה ע"י גוף ממשלתי לרבות הלוואה שניתנה ע"י ממשלת לוקסמבורג דרך גוף סטטוטורי ששמו "Office du Ducroire".