דמויות שקופות

דן ארידור 966
דמויות שקופות

הסיפור האמריקאי
לאחרונה התפרסם ספרה החשוב של Margot Lee Shetterly אודות הנשים האפרו-אמריקאיות החכמות, החזקות והנפלאות שהיו מעמודי התווך בתוכנית החלל האמריקאית. נשים אלו תרמו לתוכנית בכל הרמות כולל בחלק המדעי הקריטי. כבר בשנת 1935 החל מרכז לנגל (מה שהפך יותר מאוחר לנאס"א) להעסיק נשים בתפקידי "מְחַשְּבוֹת". נשים שהוגבלו בזמנו במשרות הפנויות עבורן, הועסקו בתפקידים מהסוג הזה במשך שנים רבות עוד לפני התוכנית של לנגלי. 

  • קתרין ג'ונסון - Katherine Johnson - הייתה ממייסדות ומיסודות הצוות המדעי שפיתח את המתמטיקה של תוכנית החלל האמריקאית. תרומתה המהותית של ג'ונסון הייתה בפיתוח חלק מההישגים הגדולים ביותר של תוכנית זו ומגולת הכותרת שלה - הנחיתה על הירח. ג'ונסון פיתחה את המתמטיקה של: הלוויינות, מסלולי החללית שבסופו של דבר נחתה על הירח והתקשורת אל ומאת החללית ורכב הנחיתה.  למרות השכלתה האקדמית והצטיינותה יוצאת הדופן, ג'ונסון קיבלה משרת פתיחה בלבד  ב"אגף המערבי" כפי שכונתה אז עבודת הנשים האפרו-אמריקאיות במרכז לנגלי. 
  • מרי ג'קסון - Mary Jackson - הייתה למהנדסת החלל האפרו-אמריקאית הראשונה עוד לפני המאבקים הגדולים לשוויון של האדם השחור בשנות ה-60. היא החלה את הקריירה שלה בנאס"א במחקר מתמטי בתפקיד מחשבת חישובים.

הסיפור ההודי - הנשים ממאדים
במקביל לפרסום הסיפור האמריקאי, הסתבר כי צוות של מספר נשים מדעניות בתוכנית החלל ההודית היו המנהלות המדעיות ופותרות הבעיות הראשיות של התוכנית לשליחת הלוויין ההודי למסלול מוצלח מסביב למאדים. ללא התושייה של נשים אלו וגישתן לפתרון בעיות, התוכנית ההודית לא הייתה מתקדמת ומצליחה בתקציב ובזמן שהוקצבו לה. סיפורן התגלה במקרה ותרומתן נחשפה כאשר פורסמה תמונה של מספר נשים הודיות בתפקידי אדמיניסטרציה בתוכנית החלל בתקשורת. מראה הנשים בלבוש מסורתי בתוכנית החלל פיתח עניין ציבורי בינ"ל. בעקבות ההתעניינות נחשפו גם המדעניות המובילות של תוכנית החלל ההודית ותרומתן הייחודית. הן ידועות מאז כ-"נשים של המאדים". למדעניות אלו תרומה קבועה ומהותית לתוכנית החלל ההודית ככלל, ולא רק עבור התוכנית למאדים.

"אף אחד לא נשכח אם נוח לזכור אותו" - בנג'מין ד'יזראלי (ראש ממשלת בריטניה)
כל אדם בעל השכלה כללית סבירה שמע אודות מארי קירי ועבודתה על רדיואקטיביות ורנטגן. מארי קירי הייתה גם לזוכה הראשונה והיחידה (עד לזמננו זה) בנובל כפול במדעים בשני תחומים מדעיים שונים (פיסיקה וכימיה). גם שמה של  פלורנס נייטניגייל שהייתה למייסדת מקצוע ושבועת האחיות מוכר לבעלי השכלה סבירה. במה שיישמה ולימדה פלורנס נייטניגייל היא הצילה חיים רבים.

סופרות הגרעינים הנשכחות 
לאורך ההיסטוריה המודרנית, נשים לא רק הוגבלו בזכות הבחירה הפוליטית אלא גם הוגבלו באפשרויות התעסוקה שלהן. תקרת הזכוכית הוא שם מכובס ונקי לאפליה היום לעומת המחסומים הגדולים שהועמדו בפני נשים בעבר. לסיפורים הנפלאים של מרי ג'קסון וקתרין ג'ונסון ואחרות, שיש כיום אינטרס פוליטי להזכירן בשל השתייכותן האתנית (ובדין מעלים סיפורים אלו על נס), יש להוסיף עוד שמות שהושכחו ועם זאת תרומתן אדירה. למעשה, קיימת קטגוריה של נשים שכל מה שאפשרו להן זה להיות סופרות גרעינים (מקטלגות). עם זאת, חלק מהמקטלגות הללו שינו את תפיסתנו את היקום ותחומים רבים נוספים בזכות האינטליגנציה, ההתמדה ולא פחות מכך בזכות האומץ שלהן.
בקטגוריה הזו יש לזכור את:

  • Harvard Observatory Computers - בשנת 1881 מנהל המצפה בהרווארד עמד בפני בעיה. כמויות המידע גדלו משמעותית והמסייע שלו היה חסר יכולת בקטלוג. צ'רלס פיקרינג פיטר אותו ושכר את עוזרת הבית שלו, וילמינה פלמינג, כמקטלגת. הסתבר שהבחירה הייתה מעולה. גב' פלמינג סייעה רבות בפיתוח קיטלוג הרווארד לכוכבים. לפלמינג הייתה קריירה של 34 שנים בהרווארד שבסופה היא אף ניהלה צוות משלה. במשך כל תקופתו של פיקרינג במצפה בהרווארד עבדו כ-80 נשים במצפה כמקטלגות ומבצעות חישובים. חלקן זכו לפרסום והכרה גם בזכות עבודתן העצמאית. הן עבדו שישה ימים בשבוע בעבור שכר שהיה חצי מהשכר של גברים לשעה לאותה עבודה. הן היו ידועות כ"נשות ההרמון של פיקרינג". כינוי גנאי זה היה אינדיקציה לגישה המזלזלת כלפי נשים באותם הזמנים. ציפו מהן להיות רעיות ואימהות, לא נשות קריירה ומדעניות משנות עולם. הבסיס של הקיטלוג הזה מהווה את הניסיון הרציני והמודרני הראשון למיפוי סוגי כוכבים ולהבנתנו אותו עד היום.
  • אנני קאנון -Annie Canon  - ביקשה לעבוד אצל פיקרינג. היא תרמה משמעותית לסיווג הכוכבים כפי שהוא מוכר לנו היום. רק 3 שנים לפני מותה היא קיבלה את ההכרה הראויה לה מהרווארד כאשר מונתה לאסטרונומית רשמית.
  • מארי ת'ארפ - Marie Tharp  - הגרמני אלפרד וגנר הגה לראשונה את תיאורית תזוזת היבשות כבר בשנת 1926.  תיאוריה זו הפכה אותו מושא ללעג ולמוקצה על ידי עמיתיו. מארי ת'ארפ הצליחה להוכיח, באמצעות מיפוי תוצאות וחישובים רבים (והיו לה כישורים רבים וטובים ממרבית עמיתיה ומחלק גדול מאלו שהיא דיווחה להם), שקיים שבר ארוך לאורך כדור הארץ בלב אוקיינוס, שדוחף את היבשות. בסתיו 1952 מארי ת'ארפ שלא הורשתה לשהות על ספינת מיפוי שכן מנהל המעבדה שבה היא עבדה האמין ששהות נשים בספינות מביא מזל רע,  הושארה לבצע את עבודת הקיטלוג והמיפוי הסזיפית של התוצאות. במשך שבועות רבים היא קיטלגה וניתחה את דוחו"ת הספינות ואת קרקעית האוקיינוס.  15 שנה לאחר שגילתה גם את מה שמכונה כיום שוחת מריאנה (Mariana Trench) נמצא, באישור מיוחד, מקום בשבילה על ספינת מיפוי לאזור שלהבנתו היא תרמה כה רבות.
  • ורה רובין - Vera Rubin - הייתה לאישה הראשונה שקיבלה אישור לזמן טלסקופ באמצע שנות ה-60 בטלסקופים רבי העוצמה של מצפה הכוכבים פאולמר. עד אז לא הורשו נשים לשהות במצפה, דבר שהיה חלק מתנאי המענק. לפי הנדבנים שתרמו את הכסף, עצם הימצאותן של נשים יהווה הפרעה לגברים להתרכז בעבודתם. במדידותיה, גילתה רובין חוסר התאמה ברוטציה של גלקסיות.  על בסיס חישוביה ומדידותיה התבססה התיאוריה של חומר אפל שמחזיק גלקסיות ביחד. יש לציין כי אוניברסיטת פרינסטון היוקרתית סירבה לקבל את רובין כסטודנטית לאסטרונומיה לתואר שני בגלל מינה. רק בשנת 1975 פתחה האוניברסיטה את שעריה ללימודי המשך בתחום זה. היא למדה לתואר שני בפיסיקה באוניברסיטת קורנל אצל ריצ'רד פיינמן, אחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
  • וירג'יניה גרייס - Virginia Grace  ומריה סבטיאנו - Maria Savvatianou - לפני מספר שנים ספורות, התפרסמה אחת התגליות המשמעותיות ביותר אודות העולם העתיק. מנגנון חישובי מכני שהציג תמונה מדויקת של גרמי השמיים המרכזיים בכל רגע נתון. המנגנון שייך לתגלית שהתגלתה מבין שבריה של ספינה ליד חופי יוון בשנת 1901. המנגנון מכונה The Antikythera Mechanism על שם האי שלחופו נמצאה הספינה (בעבר האי היה ידוע בשם Aigilia).  וירג'יניה גרייס ועמיתתה מריה סבטיאנו שעסקו  בעבודות קיטלוג של ממצאים מספינות שונות שנמצאו בים התיכון בשנת 1954 הציעו לאור ניסיונן בעבודות הקיטלוג הצעות מעשיות שסייעו רבות בתיארוך המנגנון. מנגנון מתוחכם זה  נחשב למחשב הראשון המוכר לנו.

כל סקירה כזו איננה ראויה ללא אזכור סיפורה של רוזלינד פרנקלין.

רוזלינד פרנקלין -  Rosalind Franklin   - פרנקלין קיבלה בשנת 1951 מענק מיוחד לשלוש שנים מקינגס קולג' בלונדון. היא הגיעה לקינגס קולג' כאשר יש לה הבטחה בכתב להיות היחידה בתחום הקריסטלוגרפיה. בתחום זה עסק גם מוריס וילקינס (Maurice Wilkins) שהיה בחופשה בזמן הגעתה של פרנקלין. כשהוא חזר הוא היה בטוח שהיא נשכרה להיות עוזרת המחקר שלו. בזכות המומחיות של פרנקלין ובסיוע הסטודנט שלה ריימונד גוסלינג (Raymond Goslling) בתחום הרנטגן היא הסיקה את ממדי ה - דנא (DNA)  ואת האפשרות שמדובר במבנה סלילי.

  • בהרצאה שנשאה אודות גילוייה בנושא ה - DNA בלונדון היה נוכח גם ווטסון (Watson). ווטסון הודה יותר מאוחר שאמנם היה נוכח בהרצאה אבל לא כל כך התרכז ולא קלט במה מדובר.
  • ווטסון וקריק (Crick)  עבדו במקביל לפרנקלין על מיפוי ה- DNA.  פרנקלין לא הכירה את ווטסון וקריק ומעולם לא שיתפה עימם פעולה. היה זה מוריס וילקינס שהראה לווטסון וקריק את התוצאות של פרנקלין ללא ידיעתה או הסכמתה. התוצאות הללו אישרו לווטסון וקריק את המבנה התלת ממדי המסולסל של ה- DNA שהם שיערו בשנת 1953.
  • הן פרנקלין והן וילקינס פרסמו באותה המהדורה של המגזין המדעי רב היוקרה Nature את ממצאיהם אודות סריקת הלייזר את מבנה ה DNA ומשמעותן (זו לא הייתה רק סריקה, כמובן נדרשו בה עבודות השוואה מורכבות בכדי להגיע לתוצאות ומסקנות ראויות).
  • ווטסון, קריק ווילקינס קיבל בשנת 1962 את פרס הנובל בפיסיולוגיה הידוע כפרס נובל ברפואה.
  • פרנקלין הלכה לעולמה בשנת 1958 אחרי שחלתה בסרטן. עד שנתה האחרונה המשיכה לחקור. פרס נובל לא מוענק לאנשים אחרי מותם.

אחרית דבר
הבאתי מקצת מהדוגמאות אודות תרומתן של נשים, חלקן ידועות יותר ורובן לא מוכרות. המאבק על מקומן של נשים והיחס אליהן לא הסתיים. גם לא בקרב מדענים. מי שחושב שהבעיה היא רק בעיה של הכרה בהישגיהן, ובזמננו אנו נפטרנו מהרעות החולות הישנות של הטרדות מיניות של נשים, בוודאי במוסדות השכלה גבוהה ובקרב אנשים משכילים, התבדה אך לאחרונה.
במהלך שנת 2016 התפרסמו שערוריות הטרדות מיניות של נשים מדעניות במצפי כוכבים אמריקאים ובחוגים לאסטרונומיה בקליפורניה. מדינת ענק זו היא בירת הקידמה המגדרית האמריקאית ומולדת תרבות התקינות הפוליטית. בתוך זמן קצר התרחבה השערוריה גם למקצועות מדעיים נוספים ולאוניברסיטאות נוספות בתוך ומחוץ לקליפורניה. נשים מדעניות סיפרו על ההטרדות המיניות והפגיעה המכוונת בקריירות שהן נאלצו לחוות מצד עמיתים וממונים עליהן גם יחד. רבות לא התלוננו מחשש לפגיעה בקריירה. מחקר שבוצע אודות נשים מדעניות בעבודות שטח בארה"ב טוען שיותר מ- 70% מהנשים שנבדקו, מלינות על הטרדות מיניות כלפיהן בעבודות שטח. אם סברנו כי מדעניות שעובדות דרך קבע עם אוכלוסייה משכילה ומודעת לא תהיינה חשופות להטרדות מיניות, הרי שטעינו.
בשנת 1903 הוזמנו בני הזוג קירי לשאת נאום אודות תגליתם בתחום הרדיואקטיביות בפני המכון המלכותי בלונדון. פייר קירי שנא הופעות ציבוריות, אבל במכון המלכותי אישה לא יכלה לשאת נאום. האישה שגילתה את הרדיואקטיביות והמציאה את המונח הייתה מנועה מלדבר על ממצאיה בפני גברים, וגברים אלו היו מדענים מתקדמים.
על פי ספר הספרים אישה הייתה הראשונה לטעום מפרי הדעת. כמובן ששירת מרים היא מושג בתרבות העברית. עם זאת, בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של קולות הקוראים והמקדמים הן הדרת נשים, והן הפרדה בין נשים וגברים במרחבים ציבוריים בישראל. מעבר לעניין המוסרי, שהוא חשוב ועומד בפני עצמו, חברה מודרנית חפצת חיים וקידמה לא יכולה לאפשר לעצמה הטלת מגבלות על נשים מקצועית או במרחב הציבורי בכלל. לא יכולה להיות הסכמה להדרה כזו, גם לא לשיעורין וגם אם בצורה מדודה. זה מתחיל באוטובוסים או בשירת נשים בצבא וזה יימשך גם באוניברסיטאות ואח"כ גם בזמן המוקדש  לטלסקופים, בהרצאות לגברים או בעבודות שמותרות רק לגברים או רק לנשים.
מי שחושב שבעיות אלו אינן קרדינליות גם אצלנו או שייכות בישראל לעבר בלבד, טועה טעות מרה.  מספיק לעיין בחדשות ולשמוע את המושגים הבאים:

  • רצח על "רקע רומנטי"/על רקע "כבוד  המשפחה" - האירוניה זועקת לשמיים, כאילו יש בנטילת חיים משום רומנטיקה ו/או כבוד.
  • מעון לנשים מוכות - האבסורד במעון גם כן זועק לשמיים. הקורבן צריך לעזוב את ביתו ולחפש הגנה לעצמו ולילדיו מפני בני זוג אלימים, במקום שבעלים אלימים יורחקו מבתיהם ויושמו במעצר עד שיובטח שלא יהיו אלימים יותר.
  • איסור על שירת נשים
  • הפרדה באוטובוסים בין נשים וגברים

תנועה קדימה איננה בהכרח רק קידמה. על משמר הקידמה ושמירת זכויות נשים אסור להניח או לוותר לרגע. בכל רגע נתון, בכל מגזרי האוכלוסייה נמצאים המבקשים להחזיר אותנו לתקופות אפלות של הדרת נשים. התקופות האפלות לא כל כך רחוקות היסטורית. מעשית, הן עדיין כאן. אני מקווה שדורות עתיד עוד יגנו אותנו על חולשת הדעת בהגנה על נשים (מצטיינות וחכמות או שאינן כאלו) ועל היחס לנשים בימינו. גם בלונדון של 1903 חברי המכון המלכותי הבריטי לא ראו בעיה בכך  שאשה שגילתה את הרדיואקטיביות תהיה מנועה מלנאום בפניהם. חישבו על כך בפעם הבאה כשתקבלו בהבנה את הדרישה להתנגדות לשירת נשים בציבור או על הדרישה לצניעות יתרה מנשים.