סוגיית מרכז החיים פסיקה תקדימית חשובה

רו"ח תמי גוברמן, שותפה, קבוצת גוברמן 680

בית המשפט בסוגית מרכז החיים: "ניתן לפצל את התא המשפחתי לצרכי מס"
 
דוגמנית העל בר רפאלי נחקרה ברשות המיסים לקראת סוף שנת המס 2015. על פי הפרסומים הציבוריים עלו בחקירתה סוגיות של מרכז החיים והאם הנחה תמורת פרסום היא בכ"ז הכנסה ולפיכך נדרש עליה מס ("הנחת סלב"). זו איננה הפעם הראשונה שסוגיית מרכז החיים מופיעה בציבור גם בהקשר של ידוענים מתחומי הספורט והבידור. מידי פעם עלו בתקשורת גם סוגיות של שחקני כדורסל שיתכן והעדיפו להישאר בחו"ל תקופת זמן נוספת בכדי לזכות בהטבת מס שנגרמה בשל השהייה הממושכת בחו"ל. שהייה זו מהווה את אחד התנאים היסודיים להגדרת מרכז החיים בחו"ל.
 
ללא קשר להיבטים הרכילותיים אנו מבקשים להסביר בקצרה את סוגיית שאלת מרכז החיים וחבות המס הנובעת ממנה, גם ובעיקר, בשל פסיקה תקדימית חשובה שהגיעה עד מפתנו של בית המשפט העליון.  
 
בישראל נהוגה שיטת המס הפרסונלית לעומת שיטת המס הטריטוריאלית. שיטה זו גורסת כי הכנסות של אדם תהיה חייבת במס אם הוא תושב ישראל, בין אם ההכנסה הופקה בתחומי המדינה ובין אם ההכנסה הופקה מחוץ לתחומי המדינה.

בפקודת מס הכנסה בסעיף 1(א) מוגדר תושב כמי שמרכז חייו בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהם בין השאר:
 

  • מקום ביתו הקבוע.
  • מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
  • מקום עיסוקו.
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
  • מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

 
 פקידי המס, בבואם לבחון את סוגיית מרכז החיים, בוחנים מספר פרמטרים טכניים נוספים:
 

  • קיומה של דירת מגורים בישראל, קיומם של חשבונות בנק, השקעות וקופות גמל, נדל"ן, האם שולמו דמי ביטוח לאומי, זיקה לארגונים מקומיים, שירות מילואים ועוד.
  • כמו כן על פי החק מתקיימים גם מבחנים מספריים אובייקטיבים נוספים:
  • אם שהה אדם בישראל בשנת המס, 183 ימים או יותר.
  • אם שהה אדם בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

 
על פי פקידי המס: אם משפחתו של היחיד מתגוררת בישראל אזי מרכז חייו של היחיד אף הוא בישראל והוא יוגדר כתושב. בית המשפט המחוזי חשב אחרת: "פסק הדין במחוזי שניתן על ידי השופט מגן אלטוביה בעניינו של מר מיכאל ספיר קובע כי בנסיבות בהם הבעל עבר לחו"ל לצורך עסקים ועבודה, אך השאיר את האישה והילדים בישראל, ניתן לפצל את התא המשפחתי לצרכי מס. המשמעות היא שניתן להפריד בין תושבותו של הבעל כתושב ישראל, מזו של אשתו – תושבת ישראל. תנאי זה מתקיים כאשר רוב זיקות התושבות התלויות בבעל מצויות במדינה זרה, בעוד שהזיקות שאינן תלויות בבעל מצויות בישראל (כגון, דירת מגורים בישראל וחשבון בנק בישראל)."
לקריאת פרסום בנוגע לפסק הדין מאת ד"ר אבי נוב עו"ד, לחצו כאן
 
במאי 2014 אישר בית המשפט העליון את פסיקת המחוזי בעניינו של מיכאל ספיר (לאור ערעורה של רשות המיסים) וקבע:
 

  • מיכאל עבר לגור ולעבוד בסינגפור בעקבות הצעת עבודה שקיבל. אישתו ובנותיו (הבגירות) לא רצו לעבור לסינגפור עמו ונשארו בארץ. מס הכנסה בישראל ראה בו תושב ישראל. פועל יוצא של טענה זו הוא דרישה לתשלום ההפרש בין המס הנהוג בישראל לבין המס ששילם מיכאל בסינגפור או בקיצור - יותר מיסים לתשלום.
  • ספיר טען כי הוא תושב חוץ וובית המשפט העליון אישר את טענתו זו.
  • "אכן מקום המגורים של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום ואין זה שכיח שבני זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים. אולם אין לשלול התנהלות כזו."
  • ספיר הוכיח כי מרכז חייו הינו בסינגפור: הוא מתגורר בדירה שכורה בסינגפור למעלה מ 10 שנים, נושא תעודת תושב קבע, יש לו חשבון בנק, הוא בעליה של חברה סינגפורית, בעל כרטיסי אשראי, יש לו קרן ממשלתית שמשלמת לו רנטה חודשית, ביטוח רפואי ועוד.
  • גם מהבחינה החברתית מנהל מר ספיר קשרים חברתיים, יש לו חבורות איתם הוא משחק טניס, גולף וברידג'.
  • כמו כן הוא פעיל מאוד בקהילה היהודית בסינגפור.
  • בית המשפט העליון הכיר כי רוב זיקות התושבות התלויות בספיר מצויות בסינגפור. זיקות תושבות שאינן תלויות בספיר מצויות בישראל ובהן: מקום מגורי אישתו ובנותיו הבגירות, דירות ורכבים בבעלות המשפחה, חשבון בנק שבו מתקבלת גימלה מהצבא וניכויי ביטוח לאומי המנוכים אוטומטית מן הגימלה המשולמת לו.
  • בית המשפט הכיר בספיר כתושב סינגפור וציין כי "עובדת היותם נשואים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות האמורות. כך גם ביקורי המערער בארץ..."

 
פסק דין זה מהווה נקודת ציון חשובה לישראלים שעברו להתגורר בחו"ל לתקופת רילוקיישן ארוכה מספיק גם אם השאירו בארץ דירת מגורים, רכב או בן/בת זוג.
 
המשמעות הינה שלא יסווגו בהכרח כתושבי ישראל לצורכי מס גם אם השאירו בישראל דירה ומשפחה גרעינית, אלא רק לאחר בדיקת כל הזיקות למקום מושבם בחו"ל.
 
עם זאת אנו מבקשים להדגיש כי אין להסיק מכך שכל מי שגר בחו"ל במשך תקופה ויש לו זיקות תרבותיות ועסקיות במקום יהיה פטור מתשלום הפרש המס לישראל. הסוגיה היא סבוכה ואנו צופים שעוד נכונו מאבקים ו/או חקיקה נוספת בגין נושא זה.