תיקון לחוק האנג'לים- ניסיון להגברת הכדאיות למשקיעים

רו"ח תמי גוברמן, שותפה, קבוצת גוברמן 727
תיקון לחוק האנג'לים- ניסיון להגברת הכדאיות למשקיעים

חוק האנג'לים הוא כינוי שניתן לסעיף 20 בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (שהוא חוק ההסדרים לשנת 2011) במטרה להגביר ולתמרץ השקעות פרטיות בחברות סטארט-אפ בשלבים הראשונים (SEED) ולשמר את מעמדה של ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע.
 
החוק במתכונתו הראשונית הציב מספר קשיים משמעותיים:

  • הבירוקרטיה שנדרשה בכל הקשור לקבלת הכרה כחברת מטרה על ידי המדען הראשי
  • חוסר הוודאות בהטבת המס שיכלה להשתנות גם רטרואקטיבית עבור משקיע לאחר שביצע את ההשקעה לרעתו.

 
על פי העיתון דה מרקר מ 2011 –עד כמעט סוף 2014, רק כ 150 חברות ביקשו לנצל את החוק ולקבל הטבת מס. מתוכן, ככל הנראה, רק מספר של עשרות ספורות בלבד קיבלו אישור וזכאות (ככל הנראה מדובר בההערכה  נדיבה במיוחד).
 
השינויים המוצעים הנוכחיים בחוק נועדו לקצר את תקופת ההמתנה לאישור חברה במדען הראשי כמו גם נועדו להסיר את אי הודאות לזכאות למס למשקיעים. בין השיפורים המוצעים בחוק:

  • המדען הראשי יבדוק האם הסטארט-אפ עומד בקריטריונים של "חברות מטרה" בתום תקופה קצרה של כשלושה שבועות ולא לאחר שלוש שנים. כך כבר בעת ביצוע ההשקעה המשקיע ידע האם הוא זכאי להטבת המס.
  • על החברה לעמוד בקריטריונים רק בעת כניסת משקיע ולא בכל שנה.
  • משקיע מקבל את ההטבה בכל שנה ולא רק בסוף 3 שנים.
  • דרישה לשמירת יחס הכנסות מול הוצאה בוטלה.
  • הוגדל היחס על הוצאות כספיות בחו"ל ל- 50%.
  • מספר אנג'לים יכולים להתאגד יחד ולהתחלק בהטבה.
  • תוספת של שנת הטבה לחברות הזנק פריפריאליות.
     

עם זאת גם במסלול החדש קיימות מספר בעיות מרכזיות הראשיות מבינהן:  

  • החוק החדש קובע שבמידה ובוטלה זכאות החברה להטבת מס עבור משקיע המיזם יהיה זה שיהיה מחויב להחזיר למדינה את הפרש המס שהמדינה ויתרה עליו.
  • לפחות 70% מהוצאות החברה יוקצו למו"פ ולמוצרים שפיתח בהליך המו"פ. במידה  והוצאות הנהלה וכלליות או שיווק יגדלו החברה עלולה לחרוג מעמידה בתנאי זה.
  • דרישה כי לפחות 75% מהוצאות המו"פ יוצאו בישראל הופחתה אומנם ל – 50% אולם בעידן הגלובלי בו אנו חיים כיום גם דרישה זו עלולה לאלץ את מנהלי הסטארט-אפ להימנע מספקים מחו"ל אשר עשויים להיות מתאימים יותר/טובים יותר זולים יותר.

 

ייתכן מצב, והוא איננו בלתי סביר למיזמים, שסעיפים שיזמים/מנהלי מיזם חשבו מראש שיוכרו כסעיפי מחקר לא יוכרו בפועל ככאלו ויועברו לסעיפי הנהלה בבדיקה בדיעבד של בודקי המדען (אלו מקרים שקורים לא אחת). כאפשרות נוספת, שינוי הכרחי שנובע מצרכים מעשיים ברמת ההוצאה בחו"ל שיהיה גבוה משנחזה ו/או  אף חסכון בהוצאה בישראל עלול לשבש את היחסים הפיננסיים ולגרום לכךשמיזם לא יעמוד בקריטוריונים ":כמיזם מאושר" כך שהמדינה תסיר מהמיזם את הזכאות במס מופחת למשקיעים. במקרה זה, על פי נוסח החוק החדש המוצע, על המיזם תוטל האחריות לשלם למדינה את הפרש המס שבו זוכה המשקיע מרשויות המס עם ההשקעה במיזם.

 
מיזמים טכנולוגיים הינם באופן מובנה בעלי רמות סיכון גבוהות ושונות בתחזית הכספית גבוהה גם בצד ההוצאות וגם בטווחי הזמן של הוצאות אלו. הוצאה בלתי צפויה של חבות מס  למדינה של מיזם טכנולוגי עלולה לחרוץ את גורלו לא רק בהיבט הכספי אלא אף בהיבט הניהולי הפנימי וכמובן בהיבטי ההתדיינות מול הרשויות.
 

חוק האנגלים בגרסתו הראשונה היה כל כך בעייתי שהוא נכשל ברמה המעשית. גם יזמים וגם משקיעים ואף מיטב ציבור נותני השירותים הבין את הבעייתיות שבחוק. החוק החדש אמור היה לפתור את אי הוודאות למשקיעים. לדעת המחוקק הנוכחי אי ודאות זו היא אחד משני המקורות הבעייתיים ביותר שהכשילו את יישום החוק הקודם (בנוסף להליך אישור מסורבל במדען הראשי).

 

למרות התיקון המוצע, לטעמנו, עדיין לא נפתרו סוגיות מרכזיות בחוק זה אלא רק הפכו לפחות ברורות. מעבר להיבטים החוקיים שבהם, על פי התיקון המוצע לחוק, נוצר מצב מעניין שבו אחריות תשלום מס של יחיד עוברת לחברה שאיננה בבעלותו המלאה. ולהפך - חברה אחראית לתשלום מס מהכנסה שהיא לא יצרה ואף לא עברה דרכה.  בהיבטים המעשיים עלולים להווצר מגוון רחב יחסית של חיכוכים אפשריים ולא רצויים ובין משקיעים ומושקעים (ונניח שהחברה חדלת פירעון האם יבוא מס הכנסה בדרישה למשקיעים להשלים את החסר ?). 

 

  • הסטת הדיון מהמיזם לדיון בהטבת המס - אנו רואים את הסטת הדיון בדיונים עם משקיעים שונים כבר כיום  וצופים שזה יימשך ביתר שאת לאור החוק החדש בעתיד הקרוב. מדיון אודות כדאיות השקעה במיזם והתמקדות בעניין עצמו הופך הדיון לדיון אודות הטבות מיסוי וכיצד מבטיחים תשלום במידה ומוסרת ההכרה במס.
  • מיקוד ניהולי לא נכון - מנהלי מיזם במקום שיעסקו בדרך הטובה והמהירה ביותר להשגת יעדים טכנולוגיים  ועסקיים חשובים יעסקו במיקוד אודות ניהול המיסויושמירה על תקציבים מלאכותיים ולא גמישים למען משקיעים ומניעת הסתבכות עם רשויות המס.
  • הגדלת תקציב הסיוע המקצועי -  שכירת שירות מקצועי עורכי דין/רואי חשבון יקרים בכדי לקבל את מיטב הסיוע מול הרשויות.
  • הגברת פוטנציאל החיכוך מול משקיעים -  משקיעים ידרשו לפקח ולוודא שהחברה עומדת בקריטריונים קריטיים טכניים קודם וראשית לפני שיעסקו בליבת העסק.
  • סוג של גלולת רעל אפשרית - משקיע שקיבל הטבת מס לא מעביר את כל הסכום שהתחייב עליו בזמן כתוצאה  החברה לא מבצעת השקעות ומוסרת ממנה הגנת המס - התוצאה חיכוך עם רשויות המס והעמדת החברה ומנהליה במצב בלתי אפשרי שבו יאלצו להתדיין שוב עם משקיע שגרם לבעיה מלכתחילה רק בתנאים הרבה פחות טובים.

 
חשוב לציין כי מדובר בהצעת חוק אשר טרם עברה קריאה שניה ושלישית בכנסת. לפיכך כרגע רק השקעה מזכה בחברת מטרה אשר הושלמה עד ליום 31.12.2015 תידון על-פי החוק האנג'לים בנוסחו כיום.
 
המלצות

  • אנו ממליצים בכל לב לנקוט משנה זהירות ולשקול היטב לפני כל פניה לקבלת הכרה מהסוג הזה מהמדינה.
  • להמתין ולעקוב אחר אישור החוק, שכן במתכונתו הנוכחית, על כל חברה הבוחרת במסלול החדש, קיימת חשיפה עתידית של החזר הטבת המס שניתנה לאנג'לים במידה ויתברר בדיעבד כי אין עמידה בקריטריונים.
  • החקיקה בעניין זה, להבנתנו, גורמת להסטת הדיון מכדאיות המיזם לשאלות מיסוי מורכבות ופוגעת באופן מובנה בהתנהלות יעילה של מיזמים.
  • יתרה מכך, יזמים נדרשים לדעת הרבה יותר מידי בשאלות מיסוי מורכבות בזמן מוקדם מידי או להעסיק אנשי מקצוע יקרים מידי במקום שהם עוד לא בנויים וערוכים לכך.