היזהרו מברבורים וחצילים שחורים, שינוי בתפיסות הסיכון

דן ארידור 845
היזהרו מברבורים וחצילים שחורים, שינוי בתפיסות הסיכון

ב- 9 בדצמבר 2015 פורסמה פסיקתו של בית המשפט העליון הפיליפיני, פסיקה תקדימית וחשובה מאין כמותה, לא רק לפיליפינים. המאבק בבית המשפט בפיליפינים הוא מאבק בעל השלכות עולמיות. הפיליפינים ומדינות אחרות מהוות את חזית הניסויים העולמית בתחומים מסוימים כגון חקלאות. פסיקת בית המשפט הפיליפיני מהווה את שיאו של הליך בירור ממושך ורציני משל היה שדה קרב רעיוני שבו הוטלו למערכה הטוענים והטיעונים הטובים ביותר הקיימים. סביב פסיקה זו התגוששו כמה מהחברות החשובות והמתקדמות בעולם. להרחבה בנושא, לחצו כאן.
 
פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לישראלי דניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי (שלא היה בין החיים במועד הענקת הפרס). מחקריהם של כהנמן וטברסקי נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות. חלק מהחשיבות  הגדולה של מחקרים אלו שהם מלמדים אותנו לחשוב מחדש על נושא הסיכון והיכולת בכלל לאמוד סיכון. בעקבות כהנמן וטברסקי התפתח התחום מאוד עם מובילי דעה עולמיים נוספים בינהם גם ישראלים רבים.
אחד החשובים ממובילי דעה אלו הוא פרופסור ניקולאס נאסים טאלב שנולד וגדל עד נערות כשכן מצפון (בלבנון). טאלב ידוע גם בזכות ספריו רבי התפוצה והחשיבות: ברבור שחור, הטעיה בשל מקריות (Fooled by randomness). על ספרים אלו כתבו הן המגזין רב היוקרה "Fortune"  והן ה- "Wall Street Journal" שהם מהספרים החשובים והחכמים שנכתבו מעולם. דניאל כהנמן אמר על טאלב:
 "Taleb has changed the way many people think about uncertainty, particularly in the financial markets. His book, The Black Swan, is an original and audacious analysis of the ways in which humans try to make sense of unexpected events."
 
לא אחת בוחרות חברות בינ"ל לבצע הליכי ניסוי מתקדמים במקומות שניסויים אלו אינם מעלים התנגדות ציבורית משמעותית אם בשל תפיסת סיכון או נכונות אחרות לסיכון. פסיקת בית המשפט הפיליפיני אסרה על ביצוע ניסויים בחצילים מהונדסים גנטית בפיליפינים. את הפסיקה הסביר בית המשפט גם על בסיס עקרון הזהירות של טאלב.
 
עקרון הזהירות בהקשר הסביבתי כפי שתורגם על ידי בית המשפט העליון הפיליפיני
כולנו מכירים את עקרון הזהירות העממי בצורותיו השונות: Better safe than Sorry, ברפואה העיקרון הראשון לרופאים: Do No Harm,  ועוד.
בית המשפט הפיליפיני בחר לעשות שימוש בעיקרון הזהירות המתקדם יותר. עיקרון זה, שמוצאו ככל הנראה בגרמניה בשנות ה- 80, קובע ש:
“if an action or policy has a suspected risk of causing harm to the public, or to the environment, in the absence of scientific consensus (that the action or policy is not harmful), the burden of proof that it is not harmful falls on those taking an action that may or may not be a risk."
 
או במילים אחרות, בתרגום חופשי ממאמר של ניקולאס טאלב: באירוע שפוטנציאל הנזק שלו הוא קטסטרופה אנושית בקנה מידה רחב יש צורך בוודאות מדעית מאוד גבוהה שקרובה לוודאות בכדי לנקוט בפעולה. במקרים אלו טוען העיקרון נטל ההוכחה עובר מהמתנגדים לפעולה לאלו שתומכים בה.
במאמר מדעי משותף לניקולאס טאלב ומספר עמיתים מסביר פרופסור טאלב את הרקע התיאורטי והניהולי לעיקרון ולשימוש בו. במאמר מדגים ומסביר טאלב ועמיתיו מצבים ורקע תיאורטי שבהם עיקרון הזהירות צריך להיות מיושם. לפי גישתו, אסור לאמוד את פוטנציאל הנזק של אירוע בעל השלכות כלל אנושיות באמצעות כלים הסתברותיים רגילים כגון תוחלת האירוע. כלומר, גם אירוע שההסתברות שלו נמוכה מאוד אבל פוטנציאל הנזק שלו לאנושות או לסביבה אנושית הוא עצום אסור לו שיבחן במונחי תוחלת.
 
בעוד שעיקרון הזהירות ידוע ובפועל כבר מיושם החשיבות הגדולה של המאמר של טאלב היא בניסוחו המדעי ובהסברים הנלווים המאפשרים דיון שיטתי ורציני. בית המשפט העליון הפיליפיני עשה שימוש במאמר זה להסברת פסיקתו האוסרת ניסויים רחבי הקף בחצילים מהונדסים גנטית.
בית המשפט העליון בפיליפינים אימץ את עמדתו של ניקולאס טאלב לגבי הסיכון שבהצגת זני חצילים מהונדסים גנטית בהיקף נרחב בפיליפינים וקבע שאלו התנאים המצטברים שבהם יש לאמץ את גישתו:

  • מקרים שבהם הסיכון איננו ברור ו/או מוגבל.
  • מקרים שהנזק עלול להיות לא בר השבה/תיקון.
  • נזק כולל שעלול להיות רחב ממדים.

בין הנימוקים של טאלב לשימוש בעיקרון הזהירות דווקא במאכלים או צמחים מהונדסים גנטית, כפי שרצו ליישם בצורה נרחבת בפיליפינים: שלא ניתן להגביל ניסוי בהיקף נרחב כזה רק לפיליפינים. על בסיס מודלים קיימים של פיזור זרעים וצמחים גם לצמחים מהונדסים גנטית יש נטיה להתפשט באופן טבעי ובשל יתרונותיהם הגנטיים בתחומים מסויימים הם גוברים על צמחים אחרים גם בחלקות שלא שתלו אותם מבחירה.
 
לפי טאלב יש צורך לשמור על התקדמות מדעית מתונה בתחום ההנדסה הגנטית של צמחים וכזו שאיננה חורגת בצורה משמעותית ומהירה מידי ממודלים טבעיים ומוגבלים של אבולוציה (במשתמע מספר מוגבל של שינויים בו זמנית). כמו כן משתמע מדברי טאלב שיש להגביל את הניסויים לתאי שטח קטנים ומבודדים. חוסר החריגה ממודלים טבעיים והימנעות מקפיצת דרך נחשונית תאפשר לאנושות, במקרה של קטסטרופה, להיות מסוגלת להתמודד עם תוצאות שליליות של השינוי כשתוצאות אלו עדיין ברות הכלה. 
עם זאת, וזאת חשוב להדגיש, אני מוצא שאחד הדברים החשובים ביותר במאמר של טאלב הוא דווקא ההגבלות שמטיל טאלב על השימוש בעקרון הזהירות. טאלב ועמיתיו מבקשים להימנע ממצב של שיתוק מחקרי וניסויי שיכול לנבוע מיישום נרחב של העיקרון הנ"ל. הם מסבירים את הצורך ליישם את עקרון הזהירות בצורה זהירה ובמקרים ובשטחים מוגבלים. טאלב הגביל כרגע את השימוש לתחומי השימוש בגרעין ובמאכלים מהונדסים גנטית.  
 
 
המאבק בזיקה והקשר לעקרון הזהירות ויישומו העממי גם כן בהקשרי הסביבה
אחד הנושאים שהעלה טאלב בהערכותיו הרב שנתיות כמאיימים על העולם בשנים הקרובות וזאת אך לפני מספר חודשים ובהקשר אחר הוא נושא התפרצות מגיפות שעלולות לאיים על האנושות. חודשים ספורים לאחר פרסום זה מתפתח איום שעלול להפוך למגיפה חדשה, נגיף הזיקה.
טאלב מגדיר בצורה רחבה ומסודרת ומקדם את החשיבה התיאורטית בנושאי סיכון אמידתו וכיצד לנהוג בו. בפועל, עם זאת, מיושמים עקרונות זהירות ברמה נרחבת ביותר במגוון של תחומים מרפואה ועד הדברה ועוד וזאת כבר מזה מספר עשורים. עקרונות עממיים אלו שאומצו על ידי בתי משפט ורגולוטורים במגוון של תחומים כאשר הם מיושמים בצורה בלתי מבוקרת וכזו שאיננה מדעית מספיק עלולים להביא גם כן לנזק רחב היקף ומשמעותי.  
אימוץ בלתי זהיר זה של עקרון הזהירות בתחום ההדברה הביא לדעתם של חוקרים אחרים לגל חדש של מחלת המלריה שהייתה בדרכה להדברה או צמצום משמעותי באפריקה.
 
"Reason"
כבר במרץ 2000 ביקש בריאן דוהרטי  במאמר שפרסם במגזין רב היוקרה "Reason" מגופי הרגולציה של האו"ם לא לפסול את ה- DDT כחומר הדברה. לדברי דוהרטי המחקר בגינו נפסל השימוש ב- DDT כחומר הדברה כנגד יתושים בשל נזקי סביבה ואדם חסר תמיכה מדעית מספקת. יתרה מכך לדבריו הנזק משימוש ב- DDT חסר חשיבות לעומת התועלת מהשימוש בו, להרחבה בנושא הDDT, לחצו כאן.  לדבריו, המחקרים אודות נזקי המלריה התבססו על מחקר אחד וספר ("Silent Spring ") שבא בעקבותיו מאת רייצ'ל קרסון.  דוהרטי מסביר ששימוש ב- DDT בבתים או בצורה פרטנית איננו מסוכן מאוד לסביבה או לאדם אבל מאוד יעיל במאבק ביתושי האנאפוליס, נושאי המלריה. לדברי דוהרטי בניגוד לשימוש החקלאי הגורף, שימוש פרטני ב- DDT לא מסכן את הסביבה אבל מציל אנשים. רק לשם קבלת מושג על פי Reason מלריה גורמת ל- 500 מיליון מחלות מידי שנה שכתוצאה מתים 2.7 מיליון איש כל שנה. על פי דוהרטי מכון מחקר לנושאי מלריה מדווח על כ- 200 ילדים מתחת לגיל 5 המתים מידי שעה באפריקה ובדרום אמריקה כתוצאה ממלריה. לתמיכה בטענותיו מציג דוהרטי את העובדה שמדינות כמו אקוודור שלא הגבילו את השימוש ב DDT מציגות רמות מלריה נמוכות משמעותית. עוד מוסבר במאמר שבעוד שבמערב המתוחכם והחזק אין באמת בעיה של מלריה ולכן הנטייה והצורך לשימוש ב- DDT היא שונה. בארצות אפריקה אסיה ודרום אמריקה מלריה היא בעיה מסכנת חיים ולכן שימוש ב- DDT מוצדק ומציל חיים.

בסוף ינואר 2016 פרסמה דיאנה פורצ'גוט- רות' באתר אינטרנט כלכלי רב התפוצה  economics21.org מאמר שחוזר על טענותיו של דוהרטי ומרחיב אותן. הרקע לכתיבה זו היא התפרצות נגיף הזיקה. לנגיף הזיקה כבר יש השפעה מידית על האנושות בשל הנזק שהוא גורם לעוברים. ההשפעה כבר נכרת בעלייה במספר ההפלות ודחיית הריונות מעבר לנזק הישיר שנגרם לתינוקות הנולדים עם הקף ראש קטן בשל הנגיף. ככל הנראה לנגיף יש השפעות בריאותיות גם על מבוגרים. לנגיף כרגע אין תרופה או חיסון והוא כבר לא מוגבל רק לדרום אמריקה. נגיף זה גם כן מופץ על ידי יתושים. דיאנה רות מסבירה את הנזקים העצומים שנגרמו לאנושות כתוצאה ממימוש דוקטרינה של חוסר סיכון קיצוני שאיננה נתמכת בראיות מדעיות חזקות בשם דגל ההגנה על הסביבה. הכותבת קוראת לבחינה מחודשת של השימוש ב- DDT כנגד יתושים.

דיאנה רות חוזרת חזרה להחלטה הרגולטורית לאסור את השימוש ב DDT ומספרת את שארע:
"The EPA hearing, Judge Edmund Sweeney, after lengthy hearings between August 1971 and March 1972 decided that there was insufficient evidence to ban DDT and that its benefits outweighed any, examiner overruled Ruckelshaus. Then- EPA administrator William D, two months afterwards, yet. Adverse effects 1972, him and banned DDT effective December 31."

יש להדגיש על פי דיאנה רות עד החלטת הרגולטור האמריקאי ואימוץ מסקנותיו על ידי גופי רגולציה עולמיים בעקבות  Silent Spring המאבק במלריה באפריקה נשא פרי והקף המלריה הלך וירד. לפי המאמר מספר המיתות באפריקה כתוצאה מהדברת מלריה באמצעות DDT  הלך וירד והחל לעלות שוב מיד עם הפסקת השימוש ב DDT , עד לרמות של למעלה ממליון איש באפריקה בשנה. הקף מוות זה אפיין את התקופה שלפני השימוש ב-  .DDT לקריאה על מחלת הזיקה וה-DDT, לחצו כאן.
 
יישום עקרון הזהירות בזהירות
שימוש לא זהיר בעקרון הזהירות הוא עקרון שטאלב חושש ממנו ויש לו התייחסות נרחבת לעניין. על פי טאלב ועמיתיו אסור לנקוט במדיניות כוללת של שימוש בעקרון הזהירות גם בניסויי סביבה כל עוד ניתן להגביל את השפעתם מעבר לאזור גיאוגרפי מוגבל גם אם מדובר בהריסת הסביבה.

יתרה מכך טאלב מתייחס באופן ספציפי לנושאים כמו חיסונים ואומר: "Our position is that while one may argue that vaccination is risky, or risky under some circumstances, it does not fall under PP owing to the lack of systemic risk. "
התקדמות הדיון אודות סיכון ניהול סיכון ועקרון הזהירות מייצג התקדמות חשובה בהבנות שלנו ומוסיף כלים  תיאורטיים ומעשיים חשובים למקבלי החלטות. טוב עשה פרופסור טאלב שהגדיר את עיקרון הזהירות, את השדות בהם יש ליישם אותו ובאילו תנאים. טוב עוד יותר שהגדיר גם מתי לא רצוי ליישם אותו ומה המחיר שאנו עלולים לשלם על יישומו הלא זהיר והמרחיב כאנושות.

ייתכן שהתפרצות נגיף הזיקה הנישא על ידי יתושים כמו גם התפרצותה מחדש של המלריה מדגישים את המחיר שהאנושות משלמת על יישום עיקרון הזהירות בצורה לא זהירה. בכל מקרה בוודאי כדאי לברר שוב מה באמת הנזק האפשרי של ה- DDT מול התועלת האפשרית נראה שהגיע הזמן.  
בפועל את המחיר העצום של שימוש עממי ולא מושכל בעקרון הזהירות על ידי רגולטורים כולנו כבר משלמים במגוון רחב של תחומים. כרגע עושה רושם משלמים את המחיר בעיקר הילדים של אפריקה ודרום אמריקה. בקרוב, לצערי, כנראה גם במקומותינו.