הישועים שלנו

דן ארידור 831
הישועים שלנו

מספר ימים לפני ליל הסדר התפטר פרופסור צידון המשנה למנכ"לית בנק לאומי וכך כתב פרופסור צידון במכתב ההתפטרות: "החלטתי לפרוש נובעת מאופן חקיקת חוק שכר הבכירים. חוק זה שעל סבירותו תעיד ההיסטוריה של ישראל בשנים הקרובות משדר מסר, שהוא נורא בעיני, כאילו המערכת הפיננסית הינה אויב הציבור ולכן היא מותרת בפגיעה. מערכת פיננסית איתנה, מקצועית וחדשנית הינה תנאי לקיומה של כלכלה בריאה וצומחת. מערכת כזו לא תצמח בערוגת החוק הנוכחי". 
 
ב 2014  פרסם פרופסור אמיר אלכסנדר הישראלי ספר מבריק בשם Infinitesimal שבו הוא מתאר כיצד עליית מסדר הישועים באמצעות מייסדו איגנייטוס (שביקר בירושלים למספר ימים במהלך הליך התחזקותו הדתית)  בזכות ההשכלה הנוקשה והמעולה שלהם היוו את הבסיס לתחייתה של הכנסיה הקתולית באיטליה שהייתה על סף קריסה אל מול תנועת הרפורמציה במאה ה 16-17. הישועים לא האמינו בפלורליזם של דעות ודרכים. הם האמינו באמת אחת ובמקור סמכות אחד.
 
כיצד אם כך איטליה זו של הרנסאנס ושל תחיית המדעים ושל לאונרדו ומיכלאנגלו וגלילאו ושל המתמטיקאים הגדולים של החשבון האינפיטיסמלי ושל החינוך המעולה של הישועים, ושל ערי המסחר הגדולות מדוע היא לא צמחה להיות בריטניה או גרמניה של המדעים? מדוע היא זו שהניעה מחדש את המנוע האינטלקטואלי של אירופה לא הפכה למעצמה טכנולוגית תעשייתית? מדוע איטליה לא הפכה להיות המנוע המדעי של אירופה למרות שהיה לה את הבסיס הידע האנשים ההשכלה ויתרון הראשוניות?
 
מתוך ספרו של אמיר אלכסנדר: ב 10 באוגוסט 1632, 5 נזירים ישועים התכנסו לקבוע אם קו ישר ורצוף יכול להיות בנוי מרצף של חלקיקים קטנטנים. הישועים פסקו כי הדבר לא ייתכן ואסרו על הרעיון תוך שהם קובעים שלא רק שהוא לא ייתכן אלא גם נוגד את האמונה הנוצרית. אם מחפשים נקודה אחת שבה אומות לפעמים מקבלות החלטות רעות מאוד בעלות השלכות הסטוריות ארוכות טווח ושאינן קשורות למלחמות והן חורצות גורלות – פסק הדין הישועי הזה הוא אחד מהם.
בספרו מסביר אמיר אלכסנדר כי גלילאו והמתמטיקאים שהקיפו אותו והיו תלמידיו הפסידו במאבק שהתרחש בין המסדר הישועי הדוקטריני והנוקשה המאמין באמת אחת שאין בלתה. זה לא היה רק מאבק על תורה מדעית. זה היה מאבק על פלורליזם של דעות ובחירה והתנהגות חופשית. מרגע שלא הורשו מתמטיקאים ומדענים להחזיק בדעה אחרת היה ברור שאין טעם בהשארותם באיטליה. כל דבר יצטרך את אישור הישועים ואכן כך היה. מרכז הכובד המדעי והטכנולוגי  עבר לגרמניה ואנגליה. המסדר הישועי כפה את הסדר והראציונאל הישועי. ובגלל הכפיה הרעיונית הם הבריחו את המתמטיקאים ואת המדענים וכמובן גם את היזמים. הישועים רצו לקבוע את הסדר. הם אכן קבעו את הסדר ודנו את איטליה למאות שנים של סדר של פיגור תמידי.
 
סיפור השכר של בכירי המערכת הבנקאית מורכב – מצד אחד זו מערכת פיננסית שנתמכת על ידי מדינת ישראל שערבה לבנקים בוודאי הגדולים בכספי המיסים כמו גם קרנות פנסיה שקונות מניות בנקים ועוד. יתרה מכך לציבור הרחב אין באמת מגוון של מוסדות פיננסים לבחור בהם להפקדת כספו ואין לציבור באמת דרך להשפיע על שכר הבנקים למרות שאלו חברות ציבוריות. אינני יודע כמה צריך להרוויח דני צידון ומה היה מקבל אם היה עובד במקום אחר יכול להיות שיותר יכול להיות שפחות לטעמי זה לא חשוב. אני יודע שראשי בנק לאומי והדירקטוריון חשבו שחשוב שאדם בעל כישורים וידע כשלו יהיה במערכת של בנק לאומי. פרפסור צידון מביא למערכתה הבנקאית ידע נרחב במגוון של תחומים וטוב שיהיו אנשים משכילים כמוהו במערכת הבנקאית הישראלית.
עם זאת לא ניתן לנתק את ההקשר של דיון הגבלת השכר ממה שקורה לאחרונה בנושאי מה שמגודר בחוקים חברתיים ו/או ביקורת חברתית. הדיון הציבורי הער בנושאי מתווה הגז שהביא בסופו של דבר לדחיית המתווה בעתיד הנראה לעין באמצעות החלטת בג"צ על צורך בחקיקה ראשונית במקרה ספיציפי זה (למרות אישור של כל סעיף במתווה למעט סעיף ההגבלה הרגולטורי). אולם הדיון לא הסתפק רק בשאלת הגז. הדיון התקדם גם לנושאי ההיי טק כאשר יש כאלו כמו ח"כ פרופסור מנואל טכטנברג שטען שתרבות האקזיטים מסכנת את ישראל ויש להגביל אותה.
עושה רושם שהדיון הציבורי בישראל עומד כרגע להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בו למנגנון ציבורי של פקידים ולהבדיל  גם נבחרי ציבור יש לגיטמציה לנסות להכתיב מה ולמי מותר איזו טכנולוגיה ראוי שתשאר בישראל ועוד. נסיון כזה באמצעות חקיקת חוק הסייבר סוכל לפחות זמנית (ראו התייחסותנו- מאמר משחקי הסיייבר + מאמר משחקי הסייבר (2)).
 
הגבלות חסודות ומתמשכות אף אם מוצדקות מהותית נקודתית בהבטים מסויימים, מסוכנות לישראל שכן הן מהוות פתח להגבלות הבאות אחריהן. ישראל בתחומי הפיתוח הטכנולוגי התבססה בעיקר כמקום שבו ניתן היה בעבר לפעול במהירות בתחומי פיתוח טכנולוגי תוך קפיצות בין דורות טכנולוגיים ושילוב מצוין של טכנולוגיה לעסקים. הידיעה שבכל רגע נתון יכולה כנסת ישראל לחוקק חוקים בתחומים עסקיים שונים כאהבת נפשה עלולים להבריח משקיעים וגם יזמים. גם הצורך לקנות הגנה (גם אם חלקית) באמצעות חברות יחסי ציבור ולוביסטים בכנסת איננו מוסיף (אם הכנסת מתערבת בכל דבר אזי חברה רצינית צריכה להשפיע היכן שקובעים וזה בכנסת ואצל הרגולטור ובאמצעי התקשורת). מגמות ישועיות קיימות כימי חייה של האנושות. עם זאת ישראל איננה ארה"ב או גרמניה היא תתקשה לצאת ממצב של בריחת הון כספי או אנושי. טעויות מהסוג החסוד ו/או הישועי לא יביאו ישועה בישראל להפך.