חברת משלח יד זרה

תמי גוברמן, שותפה, קבוצת גוברמן 849
חברת משלח יד זרה

ב -  31.10.16 הוציאה רשות המיסים חוזר המסביר את הסדר המס לגבי בעלי מקצועות חופשיים הפועלים בחו"ל  במסגרת חברה זרה. המס בגין הכנסות החברה ישולם כהכנסתם של אותם יחידים תושבי ישראל ולא במסגרת החברה שאינה תושבת ישראל.
 
חברת משלח יד זרה (להלן "חמי"ז") היא חברת מעטים תושבת חוץ אשר מעל מ 75% ממניותיה מוחזקות על ידי תושבי ישראל ואשר מרבית הכנסותיה נובעות ממשלח יד מסוים המפורט בחוק. מדובר בדרך כלל במקצועות חופשיים כגון: תוכניתנות, אדריכלות, דוגמנות, רפואה, תיווך, שמאות, כלכלן, מהנדס, רואה חשבון, עיתונאות, הלחנה, במאות, טייס  וכיוצא בזאת.
 
כיוון שהחל משנת 2003 שיטת המס הנהוגה בישראל הינה גישה פרסונלית , תושב ישראל אשר מפיק את הכנסתו ממשלח ידו הן בארץ והן בחו"ל יישלם מס בישראל .
 
תכנון מס פשוט עד לתיקון 198 סייע לנישומים לחמוק ולעכב את תשלום המס מהכנסותיהם ממשלח יד בחו"ל. נישומים אלו הקימו חברה תושבת חוץ שכל עוד לא נשלטה ונוהלה מישראל לא שילמה את מס החברות בישראל. אירוע המס נדחה עד למועד בו חילקה החברה דיבידנד וגם אז – המס שהגיע לרשות המיסים היה רק המיסוי על הדיבידנד ולא המיסוי הדו שלבי שהוא מיסוי על הכנסות החברה בתוספת המיסוי על הכנסת בעל המניות מדיבידנד.
 
כך יצא שרופא תושב ישראל המעניק שירותי רפואה בחו"ל יישלם מס הכנסה בגין הכנסותיו (שיעור המס מגיע עד ל 50%) ואילו רופא הנותן את שירותיו בחו"ל באמצעות חמי"ז פטור ממס חברות ויישלם מס על דיבידנד ורק במועד חלוקתו (שיעור המס המקסימלי בגין דיבידנד הינו 30%).
 
תיקון 198 סגר את הפינה הזו החל מיום 1.1.2014.
 
התיקון קבע שיש להתאים את מודל המיסוי על חמי"ז למודל המיסוי הקיים לגבי חברה נשלטת זרה ("חנ"ז) כך שהמיסוי יחול על הכנסתו של היחיד תושב ישראל ולא על החברה תושבת החוץ.
 
החוזר שיצא ביום 31.10.16 מהווה הבהרה והסבר לאחר שרשות המיסים צברה ניסיון בדרך יישומו על ידי ציבור משלמי המיסים.
 
על פניו תיקון 198 שהוציאה רשות המיסים החל מיום 1.1.2014 נועד לסגור פרצה העוסקת בהכנסות מחו"ל של אזרחים ישראלים. אולם בתיקון זה באה לידי ביטוי תפיסת עולם חשובה בראיית רשויות המס והיא מיסוי דיבידנד שלא חולק בחברות זרות בשליטת ישראלים. 
 
יש להזכיר כי באוגוסט השנה הודיעה רשות המיסים על כוונה לפעול באגרסיביות כנגד חברות יחיד ("פוקט") שאינן מחלקות רווחים. היא השאירה לעצמה את הזכות בעתיד גם למסות חברות שאינן חברות יחיד שאינן מחלקות את מלוא הרווחים. בתיקון 198 חברת משלח יד זרה מיושם העיקרון של מיסוי דיבידנד רעיוני בהינתן רווח לא מחולק. בהקשר זה ראו מאמרו של דן ארידור שמפורסם בגליון זה.  
 
 
אנו מבקשים להזכיר כי כפי שפירסמנו בעבר, בחודש אפריל 2016, הורחבה חובת הדיווח על נישומים שהעתיקו את מקום מגוריהם למדינה אחרת (רילוקיישן) ורואים עצמם כמי שאינם עוד תושבי ישראל. בימים אלו שוקדת רשות המיסים על חידוש החקיקה בנושא חברות ארנק וחברות ומנסה להכניס זאת בדרך הקצרה - בחוק ההסדרים לשנת 2017. תיקון 198 מצטרף לשורה של מהלכים שרשות המיסים נוקטת לגביית מיסים במקומות בהן יש לנישום פירצת מס ואפשרות להימנע ממס או לדחות את מועד תשלומו.