עבודה בערב חג ובחג

רו"ח אלדד חסיד, ראש דסק שכר בינלאומי בקבוצת גוברמן 228
עבודה בערב חג ובחג

חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א,1951 קובע בסעיף 2 (ב) ששעות העבודה שעובד יעבוד לפני יום חג שבו הוא אינו עובד, ושבוע העבודה בחברה הינו 6 ימי עבודה, לא יעלה על 7 שעות עבודה.
מקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
המשמעות הינה שכל שעה מעבר לשבע או שמונה השעות הראשונות (בהתאם לימי העבודה הנהוגים בחברה), תהיה שעה נוספת.
במידה ובמקום העבודה קיים נוהג שבו עובדים ארבע או חמש שעות ביום, נוהג זה הינו מחייב ויש להמשיך לפעול לפי נוהג זה.
צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע מקוצר התשי"ז 1957 קובע שעבור ערב יום כיפור עובד ייחשב שעבד יום מלא אם השלים 6 שעות עבודה (כנ"ל לגבי ערב פסח הראשון).

מהם חגי ישראל?

בסעיף 18 א לפקודת סדרי השלטו והמשפט, תש"ח 1948 נקבעו החגים (ימי המנוחה) כדלהלן:

  • שני ימי ראש השנה
  • יום כיפורים
  • חג ראשון ושמיני עצרת סוכות
  • ראשון ושביעי של פסח
  • חג שבועות

ולכן, פורים או ל"ג בעומר אינם מהווים חגים לצורך הפחתת שעות עבודה בערב חג או היעדרות בחג.

חול המועד

מבחינת החוק, ימי עבודה הם ימים רגילים. במקומות בהם הושרש נוהג של יום עבודה מקוצר – יש לנהוג לפי נוהג זה.

תשלום דמי חגים

עובד גלובלי מקבל את משכורתו הרגילה. אי לכך, הוא אינו זכאי לתשלום נפרד. היעדרותו לא תירשם כיום חופש.
עובד שעתי יהיה זכאי לתשלום דמי חג במידה והתקיימו התנאים הבאים:

  1. הוא השלים שלושה חודשי עבודה.
  2. הוא היה אמור לעבוד ביום שבו חל החג.
  3. הוא עבד יום לפני החג או יום לאחר החג (במידה והעובד נעדר באחד מהימים הנ"ל בהסכמת המעסיק יש לשלם לו את יום החג).

במידה ועובד שעתי מועסק בימים קבועים ויום החג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, העובד יהיה זכאי לדמי חג גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג.