כיצד להגדיל?

דן ארידור 534
כיצד להגדיל?

אחת השאלות ששאל את עצמו גליליאו גלילי היא מה היה קורה אם ניתן היה להגדיל חיה, עץ או מבנה ללא גבול? ואם לא ניתן, מה יהיה הגודל המקסימלי של האובייקט ומדוע?
התשובות שסיפק גלילאו לפני יותר מ-400 שנה הן מאבני הבסיס של הבנתנו את המדע וההנדסה כיום. עם זאת, לחוקיות שגילה גלילאו קיימת השפעה לא רק על הנדסה, תרופות, גודל ופרופורציה של אניות, יש להן השפעה גם על החוקיות של ערים, כלכלות ועוד.

אחד הדברים המרתקים שגילה הפיזיקאי, פרופ' ג'ופרי ווסט (Geoffrey West), הוא שלחוקי ההגדלה ישנם גם השלכה על עסקים: https://www.amazon.com/Scale-Universal-Innovation-Sustainability-Organis...

בספרו, מספר ווסט שעל פי גלילאו, ככל שהמבנה קטן יותר כך כוחו היחסי גדול יותר. זאת אומרת, כלב קטן יוכל לשאת על גבו 3-2 כלבים מהסוג שלו, ואילו סוס לא יוכל לשאת על גבו סוס אחר. הוא מתאר מידע מרתק מדוע אסור לבצע הכפלות של מינון תרופות אך ורק על בסיס משקל גוף. מדוע לערים יש יתרונות גדולים בפיתוח רעיונות כפונקציה של תקשורת יעילה יותר ועוד.
מצד שני מציין ווסט שככל שהחיה גדולה יותר על בסיס יעילות ליחידת משקל, היא אמורה להיות יעילה יותר מחיה קטנה. חשוב להדגיש שכללי ההגדלה וההקטנה מורכבים ויש להתחשב בגורמים נוספים.

בר, מנהל מחקר ופיתוח בחברת Minereye מספר:

  • חברות סטארטאפ תמיד לחוצות בזמן וכסף, ולעיתים הדרישות התובעניות מצוותי ההנדסה עלולות להוביל את החברה למצבים בעייתיים. כשביקשו ממני להגדיל את יכולות הסריקה של המערכת מ-4TB  ל-200TB  תוך 4 חודשים, הסברתי שלא ניתן לבצע את המשימה בזמן כה קצר.
  • הבעיה איננה נעוצה אך ורק בהכפלת יכולת המערכת והגדלתה ב-196 TB. באופן טכני, משימה גדולה יותר היא דרישה להכפלה דומה של גודל מערכת מ- 40TB  ל-1000TB  כאשר ההגדלה במקרה הזה היא ב-960 TB בסדר גודל גדול יותר מההכפלה שאני נדרשתי אליה.  
  • בהגדלת יכולות צריך להתחשב לא רק בהיבטים הישירים של הגדלת החומרה באופן פיזי, אלא גם בגורמים סביבתיים תומכים שלא היו קיימים והיו קריטיים לתהליך ההגדלה. מה שחששתי ממנו הייתה התופעה של צוואר הבקבוק הנודד.
  • פתרנו בעיה שזיהינו אותה כצוואר בקבוק, ומיד אחר כך נתקלנו בצוואר בקבוק ברכיב אחר. הבעיות הללו קורות בשלבי גידול אקספוננציאליים משום שקשה לחזות את התקלות בסביבה שאינה אינטואיטיבית.
  • בכדי לפתור את הבעיה ביצענו הליך תכנוני מפורט המכוון לתנאים קשים פי 2. תוך כדי ההליך הראנו שלא מסתתר צוואר בקבוק "בסביבה הקרובה" שלא זיהינו אותו.
  • באותו הזמן, התנאים התומכים להגדלה שנדרשה לא היו קיימים בחברה. לפיכך, היינו צריכים להקים תשתית שתוכל לטפל בסדרה שלמה של הגדלות לפני שיכולנו לעשות את הקפיצה הראשונית.

לפרופסור ווסט ישנן תובנות מרתקות גם לגבי עסקים: לפני מספר חודשים, פנה לקוח של קבוצת גוברמן עם בעיה מעניינת. הוצע לו חוזה מאוד משמעותי שמחד גיסא, אמור לפתור בעיית ייצור גדולה לשנים רבות, ומאידך גיסא, סוג החוזה יעסיק את הנהלת החברה ומשאביה בצורה כזו שתתפוס את מרבית זמנה של החברה שעוסקת בפיתוח. הדירקטוריון ביקש למצוא שיטה ודרך אובייקטיבית ככל הניתן בכדי לקבל תשובה האם לקבל את החוזה ומדוע.

על בסיס ההצעות של פרופ' ווסט, הצענו לדירקטוריון, מטעם גוברמן, את המודל הבא, כאשר ההנחה הבסיסית שלנו התקבלה מהמידע שהעניקה לנו החברה:

  • לחברה לא יהיו מקורות מימון נוספים משמעותיים.
  • החברה תמשיך בפיתוח על בסיס מימון קיים ועצמאי כרגע.
  • יש לנו מושג ברור מהי יחידת הייצור היעילה של החברה בטכנולוגיות הקיימות ולעתיד הנראה לעין.

על בסיס התובנות של פרופ' ווסט הגדרנו:

  • ההוצאות הצפויות מהחוזה הן בעיקר פונקציה של מספר האנשים שהחברה תצטרך להעסיק בניהול הייצור.
  • ההכנסה תעלה בקצב קבוע.

הצבנו זה מול זה, תוך שימוש בתובנות של פרופ' ווסט, שלמעט מקרים יוצאי דופן:

  • ההכנסה תעלה לינארית בעקומה ששיפועה הולך ויורד ככל שהחברה גדלה (תוך מתן ביטוי ראוי להתייעלות אפשרית בתהליך הייצור).
  • ההוצאה תתבטא בעיקר כפונקציה של עלות כוח אדם ותעלה בקצב קבוע.

ברגע ששתי העקומות ייפגשו שם החברה תתחיל להפסיד.

המודל הזה כמובן לא מתאים לכל חברה ויש שיסברו, ובצדק, שאמזון או מגה חברות אחרות הן ההוכחה הטובה שמודל כזה איננו נכון בהכרח. אנו כמובן לא טוענים שהוא יהיה תמיד נכון. עם זאת, לפעמים במצבים מסוימים אפשר וכדאי להשתמש במודלים מספרי מדע פופולריים בכדי לפתור בעיות עסקיות ספציפיות.