מה קורה כשסופרמן משתתף במירוץ אופניים?

איך לשבור תבניות מחשבה מגבילות בכדי להצליח

איתן רייך, מאמן אישי למנהלים ויועץ אסטרטגי לחברות לתכנון מיטבי לעתיד 531
מה קורה כשסופרמן משתתף במירוץ אופניים?

שמעתם פעם על רוכב אופניים שניצח בתחרות אופניים מבלי לפדל בדוושות האופניים? ובכן, זה בדיוק מה שעשה מייקל גוארה (חפשו ביוטיוב - Michael Guerra).

גוארה, שמכונה "הסופרמן הרוכב", פיתח טכניקת רכיבה ייחודית שבה הוא מנתק את רגליו מהדוושות בירידה ושוכב על מושב האופניים, כאילו היה סופרמן. מייקל הבין שבירידות הרגליים שלו עצמן, כשהן מפדלות בדוושות האופניים, הן אלה שמפריעות לאופניים להשיג את המהירות המרבית שהן יכולות להשיג. הוא פיתח דרך להרים את רגליו בתנוחה אווירודינאמית ופשוט לא להפריע.

אני משוכנע שגם לכם יש פעמים שבהן אתם מרגישים שהפעולות שלכם ואפילו תבניות המחשבה שלכם מפריעות לכם, לצוות ולארגון להתקדם ולהצליח. מדוע יש לנו תבניות כאלה ואיך ניתן לצאת מהן?
התבניות שלנו נועדו בכדי לשרוד. המוח שלנו התפתח כך שהוא משתמש בתבנית כדי להחליט בשבריר שניה מה הוא קולט. למשל, האם הפסים שאנחנו קולטים כרגע הם של זברה? שכדאי מאד לצוד למאכל, או של טיגריס? שעומד לצוד אותנו למאכל. התבניות המחשבתיות שלנו הן קודם כל מנגנון הישרדותי. אבל הן גם מנגנון שחוסך אנרגיה ומגביר יעילות.

המוח שלנו רוצה לחסוך בקלוריות (בממוצע הוא צורך 40% מכמות הסוכר היומית שלנו), ולכן הוא משתמש בתבניות שנוצרו מידע קודם כדי למיין במהירות וביעילות מידע חדש שנקלט. אם ראינו דבר דומה בעבר המוח מיד יחבר את הקלט החדש למה שהוא כבר מכיר, בכדי לחסוך באנרגיה. אבל אם בכלל לא ציפינו לקלוט משהו כרגע, ייתכן שהמוח בכלל לא יצליח לקלוט אותו. זה כמובן הבסיס להרבה מהטעויות האופטיות, הקסמים ומשחקי החושים שאנחנו אוהבים ומפתיעים אותנו. 

בוודאי נתקלתם בסרטון המפורסם שבו מבקשים מאיתנו לספור את מסירות הכדור בין קבוצת שחקנים, אבל בסיומו שואלים אותנו דווקא אם ראינו את הגורילה? ואז מסתבר שבמהלך המשחק התהלך בין השחקנים המתמסרים בכדור שחקן מחופש לגורילה. אבל מעטים הצופים שמבחינים בו בזמן שהם מרוכזים במשימה שקיבלו – לספור את המסירות בין השחקנים.

בין אם נרצה ובין שלא, המוח שלנו מתפקד בצורה שעלולה להשאיר אותנו שבויים בתבניות מחשבתיות שימנעו מאיתנו לראות הזדמנויות חדשות בחיינו ובעסקים או לא יקלטו סיכונים בזמן,  אבל יש מה לעשות כדי לפרוץ את התבניות המחשבתיות, בדיוק כפי שמראה לנו הסופרמן הרוכב גוארה. מודעות עצמית לכך שהחשיבה שלנו מקובעת בתבניות שמרביתן לא רצוניות, היא מודעות חשובה. בכדי לייצר אותה אצלנו בחברה ובעסק הדרך הטובה ביותר היא להוריד את הרגליים מהדוושות כמו גוארה. למה הכוונה? לתת דווקא למשתנים שאנו לא שולטים בהם לסייע לנו למצוא את המגבלות ונקודות העיוורון שעוצרות אותנו.

תתחילו במציאת המשתנים שלא ידועים לכם, ותשאלו את עצמכם ואת הצוותים שלכם מהם שני המשתנים המשמעותיים ביותר לנושא המדובר שבהם אתם לגמרי לא שולטים. כשתחליטו מהם אותם משתנים תוכלו לייצר לכם ארבעה מצבים אפשריים שכל אחד מהם יכול להתממש באותה מידת הסתברות. מכיוון שבשני המשתנים אתם לא שולטים. המצבים הם – שני המשתנים א' וב' מתממשים בפועל, שני המשתנים לא מתממשים בפועל, משתנה א' מתממש וב' לא, ומשתנה ב' מתממש וא' לא.

כשחברת תרופות גדולה בישראל ביצעה את התהליך הזה בהשתתפות כלל ההנהלה שלה מתוך רצון להתכונן לשינויי רגולציה צפויים אך לא ידועים, היא גילתה שעצם הדיון במשתנים שהיא לא שולטת בהם איפשר לה לחשוף נקודות עיוורון חשובות, ומציאת המשתנים וחשיבה על מה יקרה כשיתממשו או לא, אפשרה לה לייצר פריצות דרך משמעותיות בתוכנית העבודה והמוכנות שלה.

זיכרו - בדומה לתחרות האופניים, ההתגברות על תבניות מחשבתיות והתנהגותיות דורשת אימון ומודעות.