שינויים חשובים בעידוד מו"פ לחברות מסורתיות כבר ב - 2016

רו"ח ליאור בכר, שותף, קבוצת גוברמן 886

שינוי תקנות מבורך - הזדמנות חשובה למו"פ במימון המדינה לחברות תעשיתיות. 

חברות תעשיה מסורתית בבואן לבקש סיוע והשתתפות של המדען הראשי בתוכניות מו"פ נתקלו לא אחת בקשיים בהליך האישור עצמו מול בודקי המדען. בהליך זה לעיתים נפסלו סעיפים מהותיים כגון ייצור תבניות חדשות. הוצאה מסוג זה ניתן לסווגה גם כהליך ייצור ולא רק כהליך פיתוח. יתרה מכך, היות וחברות מסורתיות, בכל מקרה, בנויות על מבנה הוצאות שהוא מוטה: שוטף, תחזוקה ושיווק, קשה היה להפריד ולייחד הוצאות וזמן לפיתוח ומחקר, מכלל ההוצאות השוטפות.
 
התוצאות של הליכי בדיקה אלו, היו קיצוצים משמעותיים בתקציב המאושר על ידי המדען לחברות מסורתיות לעומת התקציב המקורי המבוקש על ידן. יתרה מכך, גם אם התקציבים קוצצו משמעותית לאחר האישור המופחת, עדיין היו החברות מחויבות בתשלום תמלוגים למדען על ההמצאה (גם אם התקציבים הממומנים היו  קטנים יחסית). קיצוצים אלו, הפכו את ההליך למייגע ולעיתים אף ללא כדאי. ראוי להדגיש: בודקי המדען בצעו את עבודתם על הצד הטוב ביותר. הם דאגו לכספה של המדינה בהתאם להנחיות שקיבלו.
 
ראוי לציין, כי להערכתנו וממיטב ניסיוננו, לא אחת בודקים מטעם המדען למרות שחשבו שיש חשיבות רבה לסייע לחברות מסורתיות בצורה מלאה, נקטו משנה זהירות בבואם לאשר תקציבי פיתוח מלאים. הם נקטו בזהירות זו כאשר עלה חשש בקרבם כי תקציבים אלו עלולים להיות מסווגים, בתנאים מסוימים, או להיות בפועל, חלק ממהלך עסקים רגיל בחברה.
 
ככל הנראה, על רקע הפקת לקחים פנימית מבורכת זו בלשכת המדען הראשי, ב 24 בדצמבר 2015, הפיצה לשכת המדען טיוטת הצעה לשיפור בתנאי השתתפות במימון המו"פ. תיקון זה מתמקד בחברות תעשייתיות ותיקות וחדשות כאחד. בטיוטה טופלו חלק מהבעיות המרכזיות בהליכי האישור הקודמים. בין השיפורים העקרוניים: 
 

  • הקלה משמעותית והגמשת בהליך הבקשה והאישור במשרד המדען.
  • הרחבה והכרה בהוצאות שלא הוכרו בעבר בהליך מו"פ לתעשייה מסורתית.
  • פטור מתמלוגים (בתנאים מסוימים).

 
כאמור אחת הדוגמאות החשובות שחברות נתקלו בהן בקשיים בעבר ובודקי המדען נטו לא לאשר עבורם תקציבי פיתוח, היה אישור למימון תקציב עבור תבניות חדשות. ייצור תבנית סווג בעבר כחלק מהליך הייצור ולא כהליך פיתוח. לפיכך, למיטב ידיעתנו לרוב לא זכה למימון מדען. ההגדרה החדשה שבה קניית או ייצור תבנית/יות חדשות ישקלו כחלק מהליך הפיתוח, מהווה שינוי משמעותי בגישתו של המדען הראשי.
 
מניסיוננו, חלק משמעותי של ההוצאות הנדרשות בפיתוח לחברות תעשיתיות קשור גם בייצור של תבניות פלסטיק חדשות. מטבע הדברים יצירת תבנית זו היא הוצאה נכבדת. 
 
ראוי לציין כי הגמישות החדשה של המדען אף מכירה בסעיפים נוספים שלא הוכרו בעבר, כגון: נסיעות, הוצאות למסחור, שיווק ואף העסקת מומחים בשיעור של פחות מ 10% משרה (עובדי פיתוח ייחודיים). טוב עשה המדען שאישר ושינה את התקנות בנושאים אלו ואחרים. 
 
בשל חשיבות התיקונים והשיפורים המוצעים, אנו מוצאים לנכון לסכם אותם עבורכם ולהביאם כאן בקצרה. אנו מבקשים להדגיש שלהבנתנו שינויים אלו הינם מרחיקי לכת.
 
טוב תעשה חברה תעשייתית שיש לה רעיונות פיתוח, אם תנצל את ההזדמנות שנקרתה עם שינוי זה ותבחן את האפשרות לבקש מענק/סיוע מהמדינה לשם מחקר ופיתוח. תקציבי מדען לצערנו נוטים להסתיים לפני סוף השנה התקציבית ולכן כל המקדים הרי זה משובח. יתרה מכך לדעתנו תיקונים אלו עשויים להביא לכך שבקשות רבות יותר יזכו לקבל תמיכה מלשכת המדען כבר בחלק הראשון של השנה. 
 
עיקרי השינויים כאן בקצרה (כפוף לאישור מועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית):
 

  • אפשרות לבדיקה מקדמית ללא התחייבות עם לשכת המדען אודות עמידה בתנאי סף.
  • הכרה בהוצאות שלא הוכרו בעבר כגון:
  • הוצאה לפיתוח תבניות שישולבו בהמשך בקו הייצור של החברה.
  • הוצאה לרכישת ידע ספציפי המהווה חלק אינטגראלי של תכנית המו"פ.
  • הוצאות שכר של עד 3 עובדים בשיעור העסקה הקטן מ- 10%.
  • הוצאות לקורסים והשתלמויות מקצועיות לעובדים מקצועיים בתחומי התוכן של התוכנית.
  • הוצאות ישירות לפיתוח מכונות ייצור ייחודיות.
  • הוצאות עבור פעילויות למסחור ושיווק תוצרי התוכנית לחו"ל, הכוללות ייעוץ שיווקי, סקרי שוק, הפקת חומר פרסומי והצגה בתערוכות.
  • הכרה בעלות שעות שימוש במכונה, אשר השימוש בה הכרחי לצורך המחקר.
  • הטבות מיוחדות לחברות מתחילות במו"פ מתחומי התעשייה המסורתית:
  • שיעור תמיכה במו"פ של עד %50.
  • יעוץ פרטני אודות מתווה קבלת התמיכה.
  • אפשרות לקבלת מימון לפיתוח שנועד גם לשוק המקומי.
  • פטור מתמלוגים בהינתן תנאים מסוימים.

 
מנימוקי המדען לצורך בעידוד נוסף:
 

  • "בישראל מהווה התעשייה המסורתית כ-2/3 מכלל העובדים בתעשייה כולה".
  • "ממצאי מחקר מצביעים כי מפעלים בענפי התעשייה המסורתית בישראל, מבצעים רק כשליש משיעור המו"פ ביחס למחזור המכירות, לעומת מפעלים דומים בארה"ב וכמחצית מהשיעור המקובל באירופה".
  • "כמו כן המחקר מצביע על תשואה גבוהה להשקעה במו"פ.

לצפייה בטיוטת ההצעה של המדען, לחצו כאן